בס"ד

פרשת נח - פתיחות או סגירות

אברהם ונח מי גדול ממי?

פרשת נח פותחת בפסוקים המתארים את נח (בראשית ו, ט): 

"אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ, נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" 

חז"ל נחלקו כיצד לפרש את צדיקותו של נוח כפי שרש"י אומר לנו על פסוק: 

"יש מרבותינו דורשים אותו לשבח, כל שכן שאלו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר, ויש שדורשים אותו לגנאי, לפי דורו היה צדיק, ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום".

יש לתמוה, כיצד ייתכן שחז"ל לא הכריעו האם נוח צדיק מאברהם או קטן ממנו? איך ייתכן שאפשר לפרש אותו גם לגנאי וגם לשבח? ועוד צריך להבין מהי נקודת המחלוקת בין הדעות השונות?

 

אברהם פתוח ונח סגור

נראה לומר שיש משהו בנח שניתן לראות בו לשבח, אך אותה נקודה שניתן לראות בו לגנאי.

חז"ל משווים את נח לאברהם בכל מיני דברים. אחד ההבדלים המשמעותיים שחז"ל מבדילים בין נח לאברהם, הוא שאברהם הוא איש החסד, מכניס אורחים ומחזיר בתשובה את כל העומדים לפניו; לעומת נח שהוא צדיק פרטי, דואג לעבודת ה'. במשך שנה נח בונה תיבה, ולא התפלל עבור בני דורו. 

חז"ל כתבו שהנביא ישעיה מכנה את המבול (ישעיה נד, ט) "מי נח", כי נח הוא זה שגרם במובן מסוים שיהיה למבול, בכך שלא התפלל למנוע אותו.

יש מחיר גדול לפתיחות ויציאה לעם. אברהם אבינו שילם מחיר כבד בכך שדלתו הייתה פתוחה לכל. ישמעאל בנו למד ממעשיהם של אורחיו ובכך התקלקל. אך בכך שהכניס אברהם את העוברים והשבים הצליח להשפיע ולקרב את דורו לדרך ה'.

לעומתו, נח דאג מאוד לעבודת ה' הפרטית שלו, אך לא דאג כראוי לאנשי דורו, ולא החזירם בתשובה.

 

סוד "צהר" התיבה

שאלת הפתיחות והסגירות כלפי הסובבים אותנו, היא שאלה מורכבת וסבוכה. עד כמה להיות פתוח ועד כמה להסתגר ולדאוג לצרכים הרוחניים הפרטיים שלך.

נראה שיש בפרשה מסר מאת ה' לנח על ידי צורת בניית התיבה. ה' מצווה את נח לבנות תיבה עם צוהר (בראשית ו, יד-טז): 

"עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה... צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה" 

ה' אומר לנח חשוב לבנות תיבה, חשוב להשקיע בבית הפרטי ולבנות את הקן המשפחתי בקדושה וטהרה, אך חשוב מאוד גם שיהיה "צהר". חשוב שיהיה חלון שיקרין וישפיע החוצה. כל הזמן להאיר החוצה את הטוב שנמצא בפנים בתיבה הפרטית של האדם. אם אין צוהר כל התיבה חסרה. דרך הצוהר גם ניתן לקבל דברים חיוביים שיש בחוץ, אך כשאדם חש שנכנסים דברים שליליים, הוא יכול מיד לסגור את אותו צהר.

יש בזה מסר עצום שה' מעביר לנח, חשוב מאוד להשקיע בבניין העצמי והרוחני של האדם, אבל אם אין צהר שממנו ניתן להשפיע החוצה ולהקרין לסובב, כל התיבה כולה חסרה.

 

צא מן התיבה

לאחר שנח ומשפחתו עוברים את הלימוד הזה בתוך התיבה, מצווה ה' את נח (בראשית ז, טז): 

"צֵא מִן הַתֵּבָה אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ". 

אם הפנמתם את המסר הזה, ניתן לצאת ולהקים עולם שבו תיישמו את המסר החשוב הזה. השקעה בתיבה של כל אחד ואחד, תוך כדי שיש כל הזמן צוהר להקרין החוצה את העוצמות שיש בתוך התיבה, וכמובן גם לקבל מבחוץ את הדברים הטובים שיש בחוץ.

 

לסיום

נתפלל שנזכה להתקדש ולבנות תיבות של קדושה בתוכנו, עם צהר לכל עם ישראל, ומתוך כך נזכה כולנו לחזור בתשובה שלמה לפני ה', וה' הטוב ישפיע עלינו משפעו הטוב עד בלי די.