דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת שופטים – מה רע בסוסים? -        שאלה שמטרידה אותי רבות: מי יותר חזק צבאית צה"ל או החמאס? ברור שצה"ל יותר חזק (טנקים, מטוסים, מודיעין ועוד). והשאלה הגדולה: איך זה שהחמאס מהתל בנו בלי סוף? איך זה שהם מצליחים לצחוק עלינו? להתעלל בחטופים שלנו ולעשות בהם כרצונם? וכמה שאנו פועלים בעזה הם עדיין מרגישים כמנצחים? -        כדי לענות על כך נדבר היום על סוסים . איך זה קשור אלינו? -        בפרשתנו ישנו ציווי למלך ישראל : "רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים , וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס , וַה' אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד". -        שאלות : פסוק זה לא כל מובן מכמה סיבות: א.    המלך מצווה שלא ירבה לו כסף (סיאוב) ונשים (תאוות), שני הציוויים הללו מובנים קשורים לתאוות, אך מה הבעיה בסוסים? מה רע שיש למלך סוסים? ב.    אם הבעיה היא השיבה למצרים (שהם מקור הסוסים)? למה שבגלל כמה סו...

  בס"ד פרשת בחקתי – כמה אני שווה? מה העניין של הערכים? פרשתנו, ובעצם ספר ויקרא כולו, נחתמים בדיני ערכים (ויקרא כז, ב) : "אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לה'" . אדם המעריך חפץ נדרש לשלם את ערכו. אך לא רק חפצים אלא גם בני אדם. התורה מציינת לנו את ערכו הכלכלי של כל אדם על פי מינו וגילו. לכל גיל ערך מסוים לזכרים וערך אחר לנקבות. ויש לשאול , מדוע התורה מסיימת במצווה זו את ספר ויקרא? מה המסר שהתורה מעבירה לנו בכך? וכן יש להבין , מדוע הפרמטרים היחידים לקבוע את ערכו את האדם הינם המין שלו והגיל שלו, מדוע אדם חכם, עשיר, צדיק או חזק יותר לא יהיה שווה יותר, או אדם טיפש, עני, רשע או חלש יהיה שווה פחות? מדוע שבית הדין לא יקבע את ערכו של כל אדם ואדם? לשם כך ננסה להציע מספר תשובות:        א.   מניעת גאווה ספר ויקרא זהו ספר הקורבנות. קורבנות מלשון קרבה. ישנו חשש שמתוך התקרבות לה' אדם עשוי להגיע לגאווה . אדם שחושב שהוא כבר התקרב עשוי לחוש גדול יותר מאחיו. לשם כך באה התורה ואומרת לו תראה כמה אתה שווה . ערכך זהה לאדם בן גילך. אינך יותר מאף ...

  בס"ד                      פרשת בשלח – סטריליות רוחניות כדי להיבנות נכון מה רע שארץ ישראל קרובה למצרים? פרשתנו פותחת בפסוק: (שמות יג, יז) : " וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱ-לֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא , כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה ". הפרשנים השונים תמהו : מה רע בקרבה של ארץ ישראל למצרים? מדוע זו סיבה לכך שעם ישראל צריך להסתובב במדבר תקופה כה ארוכה?   תקופת המדבר נועדה כדי להיבנות המדרש (שמות רבה בשלח פרשה כ אות טו) כותב על פסוק זה: " משל, למלך שהיה לו בן והיה מבקש ליתן לו ירושה. ואומר: 'אם נותנה לו אני עכשיו, עדיין קטן הוא ואינו יודע לשמרה, אלא עד שילמד בני כתבין ויעמוד על עמקן ואח"כ אני נותנה לו'. כך אמר הקדוש ברוך הוא אם אני מכניס עכשיו ישראל לארץ עדיין לא נתעסקו במצות ואינן יודעין עסקי תרומות ומעשרות, אלא אתן להם את התורה ואח"כ אכניסם לארץ ". וכן כתוב במדרש נוסף ( במכילתא בשלח מסכת דויהי פתיחתא) : ...

  בס"ד פרשת שמות – הסנה בוער באש  מה משמעות המראה? ה' נגלה למשה דרך הסנה (שמות ג, ב) : "וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה". וצריך להבין : מה המשמעות שהתורה מציינת "וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל"? למה ה' ככה מתגלה למשה רבנו? מה המשמעות של המראה המשונה הזה?   עם ישראל יישאר לנצח נוכח כל הבאים לכלותו ישנו הסבר, שהסנה הינו משל לעם ישראל במצרים. שאף שעם ישראל חלש ועלוב כקוץ, והאש מנסה לכלות אותו, הוא מחזיק מעמד. אפילו שהמצרים מנסים לענות אותו (שמות א, יב) : "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ" עם ישראל: "כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ". באופן זה ה' מעביר למשה רבנו את המסר. דע לך, שעם ישראל על אף כל הצרות שהוא עובר, אני אבוא להציל אותו.   אש כביטוי לקודש וסנה כביטוי למניעות חשבתי לנסות להציע הסבר אחר. אולי האש היא אש הנשמה, אש השואפת לקודש, אש הרוצה להתרומם מעלה שבוערת בתוכנו. והסנה אלו הקוצים שמפריעים לה לבעור. יש בנו אש גדולה "א-להי נשמה שנתת בי ...

בס"ד פרשת ויגש – דמעותיו של יוסף צילום: Davide Restivo commons.wikimedia.org דמעותיו של יוסף התורה לא מרבה לתאר בכי, אך על יוסף מתואר שהוא בוכה 7-8 פעמים. ניתן לומר שיוסף הוא הדמות שבוכה הכי הרבה בכל התנ"ך. המקומות שבהם מוזכר הבכייה של יוסף:   א.   בהיותו בבור שאחיו זרקוהו כפי שמשמע מהתיאור (בראשית פרק מב, כא): "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת".   ב.    במפגש עם אחיו הראשון כפי שכתוב (בראשית פרק מב, כד-כה): "וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם וַיֵּבְךְּ וַיָּשָׁב אֲלֵהֶם וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם".   ג.     במפגש השני עם אחיו כפי שכתוב (בראשית פרק מג, ל): "וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה".   ד.    בהתגלות שלו אל אחיו בנימין כפי ...