פרשת שופטים - מה רע בסוסים?
בס"ד
פרשת
שופטים – מה רע בסוסים?
- שאלה שמטרידה אותי
רבות: מי יותר חזק צבאית צה"ל או החמאס? ברור שצה"ל יותר חזק (טנקים,
מטוסים, מודיעין ועוד). והשאלה הגדולה: איך זה שהחמאס מהתל בנו בלי סוף?
איך זה שהם מצליחים לצחוק עלינו? להתעלל בחטופים שלנו ולעשות בהם כרצונם? וכמה
שאנו פועלים בעזה הם עדיין מרגישים כמנצחים?
- כדי לענות על כך נדבר היום על סוסים. איך זה
קשור אלינו?
- בפרשתנו ישנו ציווי למלך ישראל: "רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים,
וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס, וַה' אָמַר לָכֶם
לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד".
- שאלות: פסוק זה לא כל מובן מכמה סיבות:
א.
המלך מצווה שלא ירבה לו כסף (סיאוב) ונשים
(תאוות), שני
הציוויים הללו מובנים קשורים לתאוות, אך מה הבעיה בסוסים? מה רע שיש למלך סוסים?
ב.
אם הבעיה היא השיבה למצרים (שהם
מקור הסוסים)? למה שבגלל כמה סוסים המלך ישיב את העם למצרים? אפשר לשלוח 3 עבדים
שיקנו את הסוסים בכסף ויחזרו לישראל?
ג.
האם מלך ישראל ישיב את כל עם ישראל למצרים
בשביל שיהיה לו כמה סוסים?
ד. "בדרך
הזה עוד" על איזו דרך מדובר? האם
האיסור הוא הדרך למצרים או לגור שם?
ה. מה
כל כך גרוע במצרים על פני כל שאר חו"ל, שה' אמר לא תוסיפון לשוב בדרך
הזה עוד? הרבה קהילות של יהודים היו במצרים, קהילת אלכסנדריה המופלאה שזכתה לרוב
פאר והדר? וכן הרמב"ם עבר לגור שם. האם הם עברו על האיסור?
- תשובה: הרש"ר הירש מסביר שהסוסים הם לא
סתם חיות, הם "בהמת המלחמה" של אותם הימים, הם הטנקים ומטוסי
הקרב של הצבא העתיק.
o
כפי שכתוב בפסוק: "סוס
ורכבו רמה בים". וכן במשלי (כא,לא): "סוּס מוּכָן לְיוֹם
מִלְחָמָה וְלַה' הַתְּשׁוּעָה". וכן בהמשך הפרשה: " כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ
וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב".
- שאלה: מה הבעיה בצבא חזק?
- המלך
מצווה שלא להקים כח צבאי אדיר שייתן לו תחושת גאווה. בעיקר הבעיה שהוא תולה
את בטחונו במצרים, הכוחניות מולידה גאווה ומשכיחה מהמלך את ה'.
- לצערנו גם בשנים האחרונות כשהצבא מרגיש חזק
ושולט הוא נופל. דוגמאות:
o
ראו את הנפילה שהייתה במלחמת יום
כיפור אחרי התהילה של מלחמת ששת הימים.
o
וחווינו את הכאב הגדול בשמחת תורה
האחרון. אחרי שבשנים האחרונות שמענו רבות את הגנרלים שמדברים על הצבא הקטן והחזק,
ושאין איום קיומי על מדינת ישראל.
- עוד
בראשית ההיסטוריה היהודית היתה מצרים ארץ מפלט גשמי לאבותינו:
o
אברהם הולך למצרים כי כבד הרעב בארץ (בראשית יב, י).
o
יצחק רצה גם לרדת למצרים. וה' אוסר עליו.
o
יעקב ובניו ירדו למצרים בעקבות הרעב
בארץ ישראל.
- זו היא
משמעות "לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד": אל תשובו ללכת מארץ ישראל
למצרים כדרך שנהגתם בעבר. אל תהיו תלויים במצרים.
- המלך
מצווה שלא לרכוש את כוחו ממצרים (אמריקה של פעם).
- תהיה
צבא עצמאי שלא תלוי בגורמים אחרים. אל תהיה תלוי באמריקה, כי מהר
מאוד אתה תהפוך להיות חלק מהם, והעם ירד מהארץ למצרים (אמריקה), וסופך לאבד את הזהות
שלך.
- מלך
ישראל, שגאוותו על כוחו הצבאי הגדול, חוטא בשתים:
o
גאווה, שמולידה תחושת חוסר תלות בה'.
o
תלות בעמים אחרים, שגורמת להגיע
לדרך להשפעה רוחנית, ואיבוד המוסר והערך העצמי שלנו.
- אחד
העונשים בסוף הקללות של פרשת כי תבוא (כח,סח): "וֶהֱשִׁיבְךָ
ה' מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ לֹא תֹסִיף
עוֹד לִרְאֹתָהּ, וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת
וְאֵין קֹנֶה:".
- מי
שלא שומר על הזהות שלו, מי שתלוי במדינת החומר, הופך להיות עבד
של מצרים.
- אם
אנחנו רוצים לנצח במלחמה, אסור לנו להישען רק על צבא חזק, ובטח לא על מצרים (של
פעם) או על אמריקה (של היום). אנו חייבים לגלות את ייעודנו העצמי ותוך כך
נזכה למלא את חזונו של עם ישראל.
- כפי
שכותב זכריה (פרק
ד פסוק ו):
"לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר ה' צְבָאוֹת".
- ואומר
דוד המלך (תהלים
כ, ח): "אֵלֶּה
בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר".
תגובות
הוסף רשומת תגובה