רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית מכבים

פרשת מקץ - בין פזיזות לאחריות - ובהקשר לחנוכה

תמונה
בס"ד פרשת מקץ - בין פזיזות לאחריות הצעתו של ראובן נידחת בפרשתנו מסופר על תגובת יעקב על דרישת שליט מצרים, להוריד את בנימין אליו. יעקב מסרב באומרו לבניו (בראשית פרק מב, לו) : " אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ וְאֶת בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה " לשמע דברים אלו מיד אומר ראובן בנו הבכור אל אביו (בראשית פרק מב, לז) : " אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ ", אך יעקב נשאר בסירובו ואומר (בראשית פרק מב, לח) : " וַיֹּאמֶר לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם כִּי אָחִיו מֵת וְהוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאָר וּקְרָאָהוּ אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה ".   הצעתו של יהודה מתקבלת בהמשך הפסוקים, כאשר הרעב מתחיל להיות יותר כבד בארץ, מנסה הפעם יהודה את מזלו ואומר אל אביו (בראשית פרק מג, ח-ט) : " וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל יִשְׂרָאֵל אָבִיו שִׁלְחָה הַנַּעַר אִתִּי וְנָקוּמָה וְנֵלֵכָה וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת גַּ

פרשת וישב - חינוך ילדים לאור נר חנוכה

תמונה
בס"ד פרשת וישב – חינוך ילדים לאור חנוכה ·       הבת שלי הקטנה, שאלה אותי באחד הימים: " מי יותר חשוב אני או הקהילה ?" אמרתי לה: "ברור שאת". והיא המשיכה: "אז למה אתה הולך לשיעור עכשיו במקום להיות איתי?". מצאתי איזה תירוץ, אך השאלה עדיין מהדהדת בי, האם אני משקיע מספיק בילדיי?! ·       "וישב יעקב". אומר רש"י "ביקש יעקב לישב בשלווה קפץ עליו רוגזו של יוסף" ·       שאלה: למה יעקב מחפש לשבת שלווה הוא כבר בגיל 90? ·       מה המשמעות שהוא רצה לשבת בשלווה? ·       ע"פ חכמי המוסר, מדובר על הילדים שלו . ·       המסר הוא שצריך לדאוג תמיד לילדים. אך אחרי שראה שילדיו גדלו חשב שאפשר להירגע, "קפץ עליו רוגזו של יוסף". ·       סיפור : ה'סטייפלר' הוא אביו של הגאון רבי חיים קנייבסקי. מסופר כי באחת השנים ניגש יהודי ל'סטייפלר' ושאלו עד איזה גיל יש להתפלל על הילדים, השיב לו ה'סטייפלר': "עד היום אני מתפלל בכל תפילה על חיימק'ה שלי שיהיה תלמיד חכם וירא שמים". מעשה זה אירע כאשר רבי חיים

פרשת וישב - המהפך של יוסף - וההקשר לחנוכה

תמונה
בס"ד פרשת וישב וחנוכה – המהפך של יוסף "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" יוסף בתחילת הפרשה חולם חלומות על שלטון ושררה ( בראשית לז, ז-י) : "וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי: וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו: וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי": אך דווקא מתוך החלומות הללו יוסף יורד ויורד מטה מטה. אחיו מקנאים בו שונאים אותו, זורקים אותו לבור, הוא נמכר כעבד, אשת פוטיפר מערימה עליו קשיים, נזרק לבור למאסר עולם. וכעת הוא בשפל המדרגה. האחים שונאים אותו. הוא יתום מאמו, אביו לא יודע מה איתו. אין לו סיכוי לחיי אנושיים בסיסיים. הוא נמצא במקום הכי נמוך שאפשר לדמיין. ואז, מתחיל המהפך המדהים