דברי תורה לפרשת השבוע

בס"ד פרשת האזינו - ערך המצוות שכר הרשעים על המצוות שעושים בפרשתנו על הפסוק (דברים פרק לב, ד) : " אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא ". אומר רש"י : " אף לרשעים משלם שכר צדקתם בעולם הזה ". ויש לשאול על דברי רש"י: מדוע הרשעים מקבלים שכר בעולם הזה על המצוות, הרי זה שכר פחות מאשר השכר בעולם הבא, ומדוע אינם זוכים על מעשיהם הטובים לשכר טוב בעולם הבא כפי שמקבלים הצדיקים? ונראה לענות, שכל אחד מקבל את השכר לפי איך שהוא מחשיב את המצוות . צדיקים מחשיבים את המצוות מאוד ולכן שכרם רב בעולם הבא, ואילו הרשעים שלא מחשיבים את המצוות - שכרם מועט, ולכן מקבלים אותו בעולם הזה.   סיפור על ערך החשבת המצוות מסופר על תלמיד הבעל שם טוב שבא לפני רבו ושטח את ליבו בפניו שאין לו כסף מספיק למחייתו. הבעל שם טוב, רבו, הורה לו שייקח את כל כספו וייצא לעסקים והעסקה הראשונה שתעמוד בפניו יקנה אותה. החסיד נסע לעיר הגדולה ורצה ללון בבית מלון אך המלון היה יקר מדיי עבורו, והחליט ללון בחוץ. בלילה הגיעו מספר יהודים צעירים ובעודם מתלוצצים, ראו את אותו חסיד שישן בכ

  בס"ד פרשת נצבים - בשמים או מעבר לים פעם פגשתי חבר, ששאלתי אותו למה אתה לא מקפיד על תפילת מנחה, והוא ענה לי: "כל אחד מקיים מה שהוא יכול! אפילו משה רבנו חטא!"   בפרשתנו מובא עידוד לבני ישראל, לקיים את התורה (דברים פרק ל, יא-טו) : "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא:   לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה:   וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה:   כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ".   יש לשאול שאלה, מדוע התורה כותבת גם שהיא "לא בשמים" ואח"כ "לא מעבר לים" מה החידוש בכך? הרי אם היה כתוב שהיא לא "מעבר לים" קל וחומר שהיא לא בשמים, וזה היה כבר מספיק?   וחשבתי לענ"ד, שאולי ניתן להסביר, ששתי האמירות הללו הם כנגד שתי טענות שונות שיש ליצר הרע, למה לייאש א

בס"ד פרשת חקת – האם המצוות הן עול? האם שווה להיות בר מצווה שאלתי הרבה חתני בר מצווה לפני שנכנסו בעול מצוות: האם עדיף להיות ילד או מבוגר? להיות בר מצווה זה קצת קשה. זה דורש הרבה יותר ומאוד מחייב. אפילו האבא כבר אמר: "ברוך שפטרני מענשו של זה", ואם כן היה אולי עדיף להישאר להיות ילד. אז למה אנחנו שמחים? נראה שהתשובה לכך היא שלהיות בר מצווה, זה אומר שיש לך יותר אחריות ומשמעות.  זו תשובה נכונה, אך אנסה להוסיף עוד רעיון.  אולי ניתן לומר גם שהמצוות לא חייבות להיות עול קשה, כי אם אתה שמח בהם, הם הופכים להיות הדבר הכי נעים שיש.   היסוד של מצוות פרה תלויה כל התורה ננסה לבאר זאת על פרשתנו. הפרשה פותחת בציווי על לקיחת פרה אדומה (במדבר פרק יט, ב) :   "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא   עָלָה עָלֶיהָ עֹל". כבר גדולי ישראל שאלו מדוע כותבת התורה "חקת התורה" ולא כותבת "חקת הפרה", כפי שכתוב בשאר הקורבנות כולם: "זאת חקת

בס"ד פרשת בהעלתך – לדעת להאיר לזולת הסברו של רש"י כתוב בתחילת הפרשה (במדבר פרק ח, ב) : "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת:" על פסוק זה כתב רש"י על פי המדרש (מדרש רבה טו ו) : "בהעלתך - למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים? לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו, שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקב"ה חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות".   הסברו של הרמב"ן ה רמב"ן הקשה על דברי המדרש שהביא רש"י שתי קושיות: א.    למה משה מנחם את אהרון בכזאת נחמה, וכי רק את המנורה אהרון מדליק ומטיב, ואת הקטורת ושאר קורבנות אהרון לא עושה? ב.     מדוע חלשה דעתו של אהרון, הרי כל אותם ימי מילואים הוא גם הקריב קורבנות רבים? ומתרץ הרמב"ן: " ענין ההגדה הזו לדרוש רמז מן הפרשה על חנכה של נרות שהיתה בבית שני על ידי אהרן ובניו, רצוני לומר חשמונאי כהן גדול ובניו:... והנה דבר ידוע שכשאין בית המקדש קיים והקרבנות בטלים מ

 בס"ד פרשת משפטים – עד כמה להתבטל? לימוד מאות אחת המשנה במסכת אבות (פ"ו מ"ג) כותבת : "הלומד מחברו פרק אחד או הלכה אחת או פסק או דיבור אחד או אפילו אות אחת – צריך לנהוג בו כבוד". מהי אות אחת שניתן ללמוד מחבירו? ייתכן לומר, שמשנה מלמדת אותנו שיש ערך גם לאות אחת קטנה, כפי שנפסק להלכה: שספר תורה שחסר אפילו אות אחת הוא פסול. ואולי ניתן לומר, שיש אות שמשנה תפיסת עולם. הפרשה שלנו (שמות כא,א) פותחת במילים: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם". רש"י מבאר: "כל מקום שנאמר "אלה" – פסל את הראשונים " ו אלה " – מוסיף על הראשונים, מה ראשונים מסיני אף אלו מסיני".   מה החידוש שהכול מסיני? בתחילת פרשת בהר רש"י מלמד אותנו מהפסוק: "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר" - "מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולם נאמרו סיני". ואם כן, מה החידוש שגם פרשת משפטים נאמרה מסיני?   המשפט בין אדם לחברו נובע ממוסר אלוקי עונה על כך השפת אמת (משפטים תרמ"ב) : "גם המש