דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת חיי שרה – מה קודם ליראת שמים? -         עבד אברהם עורך מבחן לרבקה: " וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק " -        ויש לשאול : ואם היא בעלת חסד, וכי זה מספיק? מה עם יראת שמים? מה עם אמונה? -        ותירץ הרב אליהו לופיאן (לב אליהו, חיי שרה): "אדם שיש בו עדינות הנפש ומדות טובות... יש בו היסוד לבנות את עצמו ולהגיע לכל המדרגות היותר נעלות". [1] -        זו הסיבה שרחל בתו של כלבא שבוע מבקשת לחתן את ר' עקיבא "שהוא צנוע ומעולה" ואפילו שהיה עם הארץ. -        הרב שלמה וולבה בספרו עלי שור (ח"א עמ' צב-צז) מבאר שחסד ויראת שמים הולכים יחד, משום שלשתיהן מטרה אחת, לראות משהו אחר חוץ מאת עצמך. לצאת מהאנוכיות. להעמיד את חברך במרכז, או את ה' במרכז. -        גם אם יראת השמי...

 בס"ד פרשת כי תצא - מה רע בריבית? איסור ריבית בפרשתנו ישנן מספר מצוות שמביעות את התייחסות מיוחדת לקשר שצריך להיות בתוך עם ישראל. אחד האיסורים הקשים היום לקיום במשק הכלכלי הוא איסור ריבית כפי שכתוב בפרשה (דברים פרק כג, כ-כב) : " לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ: לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ ".   שאלות על איסור ריבית כשמתבוננים בפסוק מיד עולה השאלה, איך ייתכן שהתורה מצווה אותנו להשיך (להלוות בריבית) לנוכרי? אם זו פעולה לא יפה אז היא צריכה להיות אסורה כלפי כל אדם. וכי מותר לגנוב מגוי? וכי מותר להציק לנוכרי? - ואם זו פעולה חיובית, מדוע התורה מזהירה אותנו ומדגישה " לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ "? ועוד יש לשאול, למה לא להלוות בריבית? הרי הלוואה בריבית היא טובה הן ללווה (שזקוק להלוואה) והן למלווה?   לא מרווחים על חשבון אחים ונראה לענות , שאמנם אי אפשר לבנות את ...

  בס"ד פרשת כי תצא – בגלל לחם ומים בפרשתנו ישנה איסור מעניין להתחתן עם עמוני ומואב ( דברים פרק כג, ד-ז ) : "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה' גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' עַד עוֹלָם:   עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלְלֶךָּ: ... לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם כָּל יָמֶיךָ לְעוֹלָם:"   וצריך להבין את מהות האיסור: א.    מדוע ה' החמירו כל כך עם עמון ומואב שאינם רשאים לבוא בקהל לעולם רק בגלל שהם לא קידמו את בני ישראל בלחם ומים? וכי הם חייבים בכך? ב.    ובפרט שיש מהפרשנים (החזקוני ועוד) שאומרים שהם נתנו להם לחם ומים בתשלום ! גם אנחנו היום משלמים על הלחם והמים אז למה זה כל כך חמור? ג.     ובפרט שהיה לעם ישראל את באר מרים ואת המן ! אז מדוע זה כל כך חמור שלא נתנו להם משהו שהם לא צריכים? ד.    האם חוסר בקידום בלחם ומים עדיף על פני המצרים ש...

בס"ד פרשת שופטים - "צדק צדק תרדוף" הגיעו אליי פעם זוג, שכל הזמן היו ביניהם מריבות. שורש המריבות נבעו, מכך שהגבר טען תמיד שהוא צודק. ובכל נושא הוא לא היה מרפה עד שאשתו הייתה מודה בפניו שהוא הצודק והיא הטועה.. בפרשתנו כתוב: "צדק צדק תרדוף". הפרשנים שואלים למה כתוב פעמיים את המילה "צדק"? ורבים מסבירים שרצון התורה שנרדוף אחרי הצדק בדקדוק יתר .   ברצוני להציע, שאולי התורה רצתה לרמוז כאן יסוד כנגד לוחמי הצדק: גם כשאתה צודק, ורודף בכל הכוח אחרי ה"צדק" שלך, תבדוק אולי יש עוד "צדק" אחר . התורה מבקשת מאיתנו, לעצור את עצמנו בשעה שאנו עומדים על דעתנו, ולנסות לבדוק אולי יש גם "צדק" במי שאתה יוצא כנגדו. בכל מחלוקת וקונפליקט אפשר להביט עליה בזוויות שונות.   הסבר נוסף ששמעתי פעם מידידי הרב רשי טויטו , ש למילה צדק יש לה 2 משמעויות : א.    במובן של הדבר הצודק – במובן של האמת . ב.    במובן של צדקה, לעשות צדק – במובן של חסד . התורה רוצה להעביר לנו כאן שתי משמעויות ומסרים: א.    גם כשאתה חותר אחרי האמת , תעשה זאת ...

  בס"ד פרשת בהר - מי מחזיק את מי?   "העני עושה עם בעל הבית" בפרשתנו מובא (ויקרא כה,לה) פסוק: "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ  בּו ֹ ". לכאורה היה צריך להיות כתוב "והחזקת  אותו ", שתחזיק אותו שהוא לא יפול, ולא "החזקת בו " שמשמע שאתה מחזיק בו על מנת שאתה  לא תיפול? מסתבר שאנו צריכים לעזור לעני בשביל שאנו לא ניפול.   המדרש כותב על הפסוק הזה ( ויקרא רבה כה, לה) : " ר' יהושע אומר: יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית " . כאשר מישהו מתמוטט לידך ואתה לא עוזר לו - אתה נפגע מזה. הקב"ה ימצא דרך לדאוג לעני, השאלה היא אם אתה תזכה להיות השליח של הקב"ה ולהינצל מכל מה שנגזר עליך.   איך לתת צדקה? עוד כותב המדרש (ויקרא רבה פרשה לד פרשה לד א) על הפסוק: " וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ " הדא הוא דכתיב (תהלים מא) : " אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה'" ... רב איסי אמר: זה שנותן פרוטה לעני ". ויש לשאול: למה צריך השכלה כדי לתת צדקה, פשוט תיתן?...