רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית קדושה

פרשת מטות - למה דווקא חצי שבט המנשה?

תמונה
 בס"ד פרשת מטות - למה דווקא חצי שבט מנשה? בפרשתנו מסופר על בקשת בני שבט גד וראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי. משה בהתחלה מסרב, אך אח"כ הוא מסכים בתנאים מסוימים. אך לפתע מתווסף חצי שבט משנה לסיפור. וקופצת השאלה, איך חצי שבט מנשה קשור לראובן וגד?   נציע כאן שבעה הסברים לשאלה זו: א.    המדרש (רבה פד, כ) מתרץ ששבט מנשה נענש, שנחלתו תתחלק ל-2 חלקים, משני עברי הירדן. עונש כל כך שמנשה (בן יוסף) רדף אחרי השבטים בגניבת הגביע של יוסף, וגרם להם לקרוע את בגדיהם ל-2.   ב.    תלמיד רס"ג (הובא בדעת מקרא עמ' שצ, הערה 32) , כותב שמכיר בן מנשה ירש מסבו יוסף שטחים שלו כשליט מצרים, שהיו בארץ הגלעד, ומכיר קרא להם גלעד, על שם בנו גלעד. ועכשיו הם באו לנחול חלקם.   ג.     הרמב"ן מתרץ: "ראה {משה} שהיא ארץ גדולה יותר מן הראוי להם וביקש מי שירצה להתנחל עמהם, והיו אנשים משבט מנשה שירצו בה, אולי אנשי מקנה היו, ונתן להם חלקם".   ד.    האבן עזרא מיישב, שכל הזמן חצי שבט מנשה היה יחד עם שבטי ראובן וגד, אך לא הוזכרו בסיפור, משום שהוא היה רק חצי שבט, ולא היה מרכ

פרשת קדושים - מה זו קדושה?

תמונה
  בס"ד פרשת קדושים – להקדיש את עצמי לכלל   מספרים, שכשנשאל הרב שלמה זלמן אוירבך (מגדולי פוסקי ההלכה ומחשובי הרבנים בדור הקודם) האם הוא נוסע לקברי צדיקים בחו"ל הוא נהג לענות שמידי פעם הוא מבקר את הקברים של הצדיקים הגדולים ביותר וזאת מבלי לצאת מהארץ. כששאלוהו לפשר דבריו השיב שבעוברו ליד הר הרצל בירושלים הוא נזכר בחיילים שקבורים שם וניגש להתפלל שם, משום שהם קדושים ששמסרו נפשם למען עם ישראל.   פרשתנו פותחת בציווי ה' למשה (ויקרא פרק יט, ב): "דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם". וצריך להבין מהו הציווי להיות קדושים, כיצד זוכים להיות קדושים? ולמה ציווי זו מופנה לכל עדת בני ישראל?   רש"י מבאר לנו: "אל כל עדת בני ישראל - מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל ". ניתן להסיק מכך, שהקדושה חייבת לבוא דווקא מתוך חיבור לכלל ישראל .   הטיב לתאר זאת השפת אמת (הראשון בפרשת קדשים): "עיקר הקדושה על ידי שמכניס אדם עצמו בכלל ישראל כי הקדושה שורה בכלל ישראל שהיא כנסת ישראל

פרשת קדושים - לדון לכף זכות

תמונה
  בס"ד פרשת קדשים – לדון לכף זכות רש"י בעקבות חז"ל מבאר את הפירוש של הציווי "בצדק תשפוט עמיתך" – "הוי דן את כל האדם לכף זכות". ועולה השאלה מה הקשר בין הפסוק לבין הציווי הזה? אם הציווי לדון לכף זכות היה ביאור למצוות "ואהבה לרעך כמוך" זה היה מובן, כי כשאתה אוהב מישהו אתה צריך גם לדון אותו לכף זכות, אך לקשר זאת לציווי "בצדק תשפוט עמיתך" לכאורה זה לא קשור? ועוד יש לשאול , לכאורה זה קצת ההפך, "בצדק" פירושו באופן הכי ישר וצודק, "לדון לכף זכות" זה להסתכל על המציאות ולעקם אותה לכיוון חיובי, לא לחפש את הדבר הצודק ביותר?   ברצוני לנסות להציע שתי תשובות לשאלות שהעלנו: א.    באופן אינטואיטיבי אנו נוטים להאשים. נטיית הלב הטבעית שלנו היא לדון לכף חובה מישהו שמתנהג בצורה לא טובה ולא ישרה. כאן באים חז"ל ואומרים לנו. אתם רוצים להגיע לאמת השלימה עליכם לדון לכף זכות. עליכם להסתכל על המציאות באופן חיובי, וככה תגיעו ל"צדק".   ב.     חז"ל דורשים כאן את המילה "בצדק" מלשון " צדקה

פרשת תזריע - ברית מילה וארץ ישראל

תמונה
  בס"ד פרשת תזריע – ברית מילה וארץ ישראל ברית מילה וארץ ישראל בפרשתנו מובא הציווי על ברית המילה (ויקרא יב, ג) : " וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ ". הפעולה הראשונה שעושה שיהושע בן נון עושה אחר חציית הירדן הוא מילת את בני ישראל. הדור שנולד במדבר לא נימול מפני הסכנה, ובכניסת עם ישראל לארץ ישראל – עם ישראל נימול. רש''י בשם המדרש כותב (יהושע ה, ד) : "אמר להם (יהושע) סבורים אתם לירש את הארץ ערלים? לא כך נאמר לאברהם: "ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך... הימול לכם כל זכר"". ניתן לזהות שישנו קשר בין שתי המצוות הללו, ובזכות מצות המילה עם ישראל יורש את ארץ ישראל.   התלות בין המילה לארץ ישראל ישנו קשר אדוק בין ארץ ישראל למצוות המילה. המדרש (ילקוט חדש ארץ ישראל) כותב: "ארץ ישראל שקולה כמצות מילה... מה מילה דוחה שבת, אף כיבוש ארץ ישראל דוחה שבת". וכן כתוב בזוהר (משפטים ח"ב קכד ע"א, תרגום הסולם) : "בזכות שישראל עורכים ברית המילה, נכנעים אויביהם תחתם, ויורשים את נחלתם ".

פרשת ויקהל - מלאכות קדושות

תמונה
בס"ד פרשת ויקהל – מלאכות קדושות שאלות על הקשר בין שבת למשכן בפרשתנו מופיע פעם נוספת ציווי על שמירת השבת . נעלה מספר שאלות על הקשר בין מצוות השבת לבניית המשכן: א.   אם נתבונן בפסוק נשים לב שמעבר לציווי לשמור את השבת, התורה מספרת שעושים מלאכה שישה ימים: (שמות לה, ב) : " שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' ". וצריך להבין מדוע יש לתאר את עשיית המלאכה במשך השישה ימים? מדוע יש בכך צורך? ב.   מדוע הסמיכו את ציווי המשכן לשמירת שבת? יש לציין, שגם בפרשת כי תשא, אחר אזכור הנציגים לבניית המשכן, מופיע הציווי לשמור את השבת (שמות לא, טו) : " שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַה' ". וצריך להבין מה הקשר האדוק בין שמירת השבת למלאכת בניית המשכן? ג.    יש  להוסיף ולשאול על דברי הגמרא (שבת דף מט ע"ב) שכותבת שכל המלאכות האסורות בשבת נלמדות מהמלאכות שבהם נבנה המשכן: " אבות מלאכות ארבעים חסר אחת כנגד מי? ... כנגד עבודות המשכן &quo

פרשת יתרו - מה זה לנוח?

תמונה
  בס"ד פרשת יתרו – מהי מנוחה? ע"פ רעיון ששמעתי מאת הרב חנניה מלכה למה ה' צריך לנוח? רוב העולם מחכה לחופשה, למנוחה מהעומס התמידי. גם בפרשתנו מוזכרת המנוחה בהקשר לציווי על השבת (שמות פרק כ, יא):   "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ":   ויש לשאול על כך שתי שאלות: א.   איך יכול להיות שה' היה צריך לנוח, הרי הוא כלל לא מתעייף. כפי שנאמר עליו (ישעיהו פרק מ פסוק כח) : "הֲלוֹא יָדַעְתָּ אִם לֹא שָׁמַעְתָּ אֱלֹהֵי עוֹלָם ה' בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ". ב.    המלאכים עצמם אינם נחים, ולכן הם נקראים "עירין", כפי שמופיע בספר דניאל (ד, יד): "בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָמָא". והסיבה לכך היא משום שהם לא נחים לעולם, אז מדוע ה' צריך לנוח?   מהי מנוחה? המושג מנוחה בעולם המודרני קצת שונה מהמושג מנוחה אצל ה'. המנוחה