פרשת תזריע - ברית מילה וארץ ישראל
בס"ד
פרשת תזריע
– ברית מילה וארץ
ישראל
בפרשתנו מובא הציווי על ברית המילה (ויקרא יב, ג):
"וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי
יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ".
הפעולה הראשונה שעושה שיהושע בן נון עושה אחר חציית הירדן הוא מילת
את בני ישראל. הדור שנולד במדבר לא נימול מפני הסכנה, ובכניסת עם ישראל לארץ ישראל
– עם ישראל נימול.
רש''י בשם
המדרש כותב (יהושע
ה, ד):
"אמר
להם (יהושע) סבורים אתם לירש את הארץ ערלים? לא כך נאמר לאברהם: "ונתתי לך ולזרעך
אחריך את ארץ מגוריך... הימול לכם כל זכר"".
ניתן לזהות שישנו קשר בין שתי המצוות הללו, ובזכות מצות המילה עם ישראל
יורש את ארץ ישראל.
התלות בין המילה לארץ ישראל
ישנו קשר אדוק בין ארץ ישראל למצוות המילה. המדרש (ילקוט חדש ארץ ישראל) כותב:
"ארץ
ישראל שקולה כמצות מילה... מה מילה דוחה שבת, אף כיבוש ארץ ישראל דוחה שבת".
וכן כתוב בזוהר (משפטים ח"ב קכד ע"א, תרגום הסולם):
"בזכות
שישראל עורכים ברית המילה, נכנעים אויביהם תחתם, ויורשים את נחלתם".
ועוד כותב הזוהר (וארא לב ע"א, תרגום הסולם):
"עתידים
בני ישמעאל לשלוט על הארץ הקדושה זמן רב בשעה שתהיה ריקה ושוממה, מפני שישמעאל
נימול. אך מפני שהמילה שלהם ריקה בלי פריעה, לא ישארו בארץ. עד שיושלם זכות ישראל
על הארץ".
וכן כתב הרמב"ן (לפני 800 שנה) בפירושו על שיר השירים (ח, יג):
"בעקבות משיח שיהיה הדור כולו
חייב... לא יישאר בידם רק זכות מצוות מילה".
גילוי הקדושה במציאות החומרית
צריך להבין מה עניינה של מצוות ברית המילה, ומדוע היא קשורה כל כך
באופן ישיר לארץ ישראל?
נראה לבאר, ששתי מצוות אלו מבטאות את החזון המיוחד של עם ישראל – גילוי
הקדושה בתוך המציאות הגשמית.
בברית המילה מסירים את הערלה, שמבטאת את האטימות של החומריות, ועל ידי
כך החומר שותף בגילוי הרעיונות הרוחניים. איבר הברית
מבטא את התאוות השפלות של האדם, ובברית אנו מעידים שהדבר החומרי יכול להיות בעל
קדושה.
קדושת החומר בארץ ישראל
כמו כן, המקום שבו ניתן לגלות את הקדושה הוא בארץ ישראל. כשהתורה
עוסקת בשבחה של ארץ ישראל, היא מתארת בעיקר את השבח הגשמי של הארץ (דברים ח, ז-י):
"אֶרֶץ
נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר: אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה
וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ:... אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ
בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת".
היינו מצפים שהתורה תתאר שבחים של ארץ
של דבקות ב-ה', של התעלות והתקדשות, אך
התורה מספרת לנו על שפע גשמי. נראה, שהתורה רוצה ללמדנו, שעיקר מעלתה של ארץ ישראל היא גילוי הקדושה
שבתוך החומר.
מילה שבת וארץ ישראל הקדושה שבחומר
האדם נמצא תמיד ב-3 ממדים: מקום, זמן וגוף (בלשונו של ספר היצירה
קוראים לזה עש"ן: עולם, שנה, נפש). בכל אחד הממדים חל הקדושה הזו: המקום זה
ארץ ישראל, הזמן זה השבת שאנו שובתים בה מכל מלאכה ומקדשים אותה, והגוף זהו ברית
המילה. השפת אמת (לך
לך, תרמ"ח) מבאר
שבשלוש מצוות עם ישראל התייחד:
א.
ברית מילה - רק עם ישראל עושה בשלימות
(כולל הפריעה) - בגוף.
ב.
שבת - אות היא בינינו ובין ה' (גוי
ששבת חייב מיתה). – בזמן.
ג.
ארץ ישראל – היא ארץ של עם ישראל
(וצריך להוציא את העמים שמתנגדים לכך) – מקום.
מטרתה של היהדות היא קידוש החומר. לא התנזרות ולא התנתקות. אלא
מציאות של קודש בתוך החומר.
לסיום
שנזכה לפעול לקדש שם שמים בתוך המציאות החומרית: בגוף, במקום ובזמן.
וה' הטוב ישפיע עלינו מטובו עוד ועוד.
תגובות
הוסף רשומת תגובה