פרשת שמיני - לשמור על הדממה
פרשת שמיני - לשמור על הדממה
למה אהרון שתק?
אחר שאהרון הכהן הגדול מתבשר על מות
בניו האהובים נדב ואביהו הוא מגיב בדממה. על המילים "וידום אהרון". הפרשנים
הציעו הסברים שונים מדוע אהרון דמם:
1. שתיקת התדהמה – כל כך נדהם והוא
פשוט שותק כי הוא לא מסוגל לדבר (אברבנאל).
2. שתיקה של קבלת הדין באהבה (ספורנו,
חזקוני, הכתב והקבלה) .
3. שתיקה של איפוק וחשיבה איך נכון
להגיב. כשיעקב אבינו מגלה בתו דינה נאנסה כתוב: "ויחרש יעקב עד בואם".
הוא שומר על איפוק ומזמין את בניו לחשיבה על מה ולמה זה קרה, ומה צריך לעשות.
4. שתיקת כנועה – שתיקה של איבוד
התקווה וטעם לחיים. כמו אותם ניצולי שואה ששתקו אחרי התופת שהם עברו. שאינם
מסוגלים כלל לדבר מרוב צער ועגמת נפש.
סיפורו של צמח דוד פרג'ון ז"ל
ברצוני לנסות להציע פירוש נוסף
לאור תופעה שראיתי לפני כמה שנים. במוצאי פורים תשע"ט, נפטר לעולמו מדום לב ביישובנו
האברך היקר צמח דוד פרג'ון ז"ל (בן 22 במותו).
ביום פטירתו הספיק לקיים מצוות רבות:
o
קם
לתפילת ותיקין, כדי להכין את עצמו רוחנית לקראת קריאת מגילה, שהתבקש לקרוא
במניין מאוחר יותר.
o
פרסם
בדוא"ל היישובי שכל מי שרוצה הוא מוכן לקרוא עבורו מגילת אסתר.
o
זכה
לקרוא מגילת אסתר ב-4 מקומות עבור אנשים שונים.
o
הספיק
לקיים את מצוות חג פורים.
o
זכה
ללמוד כמה שעות תורה.
o
הוא
אמר לחבר שלו שהוא לא רוצה לשתות יין (רק מעט משיעור רביעית), כי בזמן שכולם שותים
צריך שמישהו ימשיך ללמוד תורה.
o
אחרי
סעודת פורים צמח-דוד הגיע לבית הוריו עם אשתו, ושטף להם את הבית, רק כדי
שאחרים לא יטרחו. לאחר מכן הוא הלך להתפלל תפילת ערבית, ולצערנו נפטר בדרך מדום
לב באופן פתאומי, על אף שהיה בריא לחלוטין. כך גם עלה מבדיקה מעמיקה של
מד"א ובית החולים.
אלא שתוך כדי ההלוויה שלו, החליט מישהו לפרסם
הודעות שונות לציבור, כולל תגובות קשות:
o
"למה
נותנים לבחורי ישיבה לשתות יין?"
o "היכן הרבנים שמחנכים לשתות ללא
הגבלה?"
o
"ידם
של אלו המעודדים אלכוהול בפורים לא נקייה מהמוות הזה!".
כמובן, שהאשמות הללו היו שקריות, וגרמו
צער ועגמת נפש למשפחה שכעת אבלה על האברך הצעיר שנפטר.
סיבת מותם של נדב ואביהו
כנגד אותם משפטים שאמרו אנשים כנגד צמח
דוד ז"ל, עלה לי הסבר נוסף למילים "וידום אהרון".
אולי אהרון דמם, כי הוא פשוט לא ידע מהי
סיבת מות בניו. ימים יבואו וידונו גדולי התנאים והפרשנים מה היה סיבת מותם:
o
האם
הם נכנסו לעבודת המקדש שתויי יין?
o
האם
הם הקריבו אש זרה?
o
האם
הם הורו הלכה בפני משה רבם?
o
האם
הם גדולים ממשה ומאהרון, "בקרובי אקדש", והם אלו שראויים למות בחנוכת
המשכן?
אך כעת כשהגופות עדיין עומדות מולו, לא
ניתן לדעת על מה ולמה. ולכן הוא שותק.
לקבל בשמחה
כשבאתי לנחם את משפחתו של צמח דוד
ז"ל, האלמנה (שזכיתי ללמד אותה במדרשה) ביקשה שאומר לה דברי חיזוק. חשבתי
בליבי: מה אוכל לומר? קצת שתקתי, ואח"כ שאלתי אותה: 'מה לדעתך צמח דוד היה
רוצה שתעשי?'
והיא ענתה: "אני יודעת! הוא אמר לי
יום קודם, בתענית אסתר: 'אני רוצה שנקבל על עצמנו משהו'. שאלתי אותו: 'מה?' והוא
אמר: 'שכל ניסיון שיגיע אלינו נקבל אותו בשמחה'. כעת אני מבינה מה המסר עבורי".
שתיקת הגוף
במשנה במסכת אבות (א, יז) כתוב כך:
"רבן
שמעון בן גמליאל אומר: "כל ימי גדלתי בין חכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה".
ויש לשאול למה רבן שמעון בן
גמליאל, שדיבר על מעלת השתיקה, קישר את השתיקה דווקא לגוף, הוא היה יכול
לומר ששתיקה היא מידה טובה? וכן צריך להבין ומה המשמעות שהוא מציין שהוא גדל בין
החכמים, למה זה רלוונטי לתובנת ערך השתיקה?
כדי לענות על כך, יש לשים לב שעל פי המדרש (אלה אזכרה) רשב"ג נהרג בעריפת ראשו:
"ויפול
הגורל על רשב"ג וצוה הקיסר לחתוך את ראשו תחלה וחתכוהו, ונטלו
אח"כ ר' ישמעאל כהן גדול בין ירכיו וצוח עליו במר נפש ואמר: "אי תורה
ואי שכרה"! הלשון שהיתה מבארת התורה בשבעים לשונות איך עתה לוחכת את העפר".
וכותב על כך השל"ה (שמיני תורה אור יא):
"רבן שמעון (בן גמליאל) הנהרג בקדושת ה'. ואלו הקדושים מתקדשים גם גופתם".
ושמעתי בשם הרב רשי טויטו שליט"א, ידידי,
שיש להסביר שרבן שמעון בן גמליאל חי בתקופת החורבן, וראה הרבה צרות של עם ישראל. באותו
זמן כל אחד מהחכמים נתן הסבר למה קרה האסון של חורבן המקדש והריגת חכמי ישראל.
כנגדם, רשב"ג מלמד אותנו שכדי ליישב את ייסורי הגוף הסובל - עדיף
לשתוק. ההסבר הטוב ביותר לכל הצרות הוא השתיקה.
לסיום
ננסה ללמוד מאהרון הכהן להיות בבחינת:
"וידום אהרון". שראה לפניו את הנורא מכל, שני בניו מתים, וכשלא הבין מדוע
זה קרה, בחר בדרך של לשמור על דממה. להמתין לקבל תשובות בין אם יגיעו ובין
אם לא.
ישר כח גדול. אהבתי
השבמחק