דברי תורה לפרשת השבוע

 בס"ד פרשת חקת – להגביה את המבט בפרשת מתואר שבאמצע הדרך במדבר העם חטא בחטא המתאוננים, ואז הקב"ה שילח בעם את הנחשים והשרפים . והתיקון והפתרון למצב היה על ידי הציווי לעשות שרף ולשים אותו על נס, והיה כל הנשוך וראה אותו וחי.   המשנה (ראש השנה פ"ג מ"ח) אומרת: "וכי נחש ממית או נחש מחיה? אלא בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהן שבשמים היו מתרפאים, ואם לאו היו נימוקים".   וצריך להבין מה קשר בין החטא לעונש שניתן עליו? ומה התיקון בשרף הזה שמסתכלים עליו ומתרפאים?   א.    שמתבוננים רק ברע ה' שולח תזכורת לראות את הטוב עם ישראל בוחר לראות את הרע ומתלונן בגלל קשיים, ה' נותן לנו תזכורת כואבת כדי ללמד אותנו לראות את הטוב. אם נתבונן בפוסקים, נראה שכתוב: " וַיְשַׁלַּ֨ח ה' בָּעָ֗ם אֵ֚ת הַנְּחָשִׁ֣ים הַשְּׂרָפִ֔ים וַֽיְנַשְּׁכ֖וּ אֶת־הָעָ֑ם וַיָּ֥מָת עַם־רָ֖ב מִיִּשְׂרָאֵֽל׃" הרש"ר הירש מסביר שלא כתוב "וישלח", ה' לא שלח את הנחשים סתם (פועל קל) כעונש, אלא ויְשַלַּח (שילח, פועל כבד) את הנחשים הוא...

  ‎בס"ד פרשת כי תצא – למה להרוג את הילד? בפרשתנו מובא מצווה של בן סורר ומורה (דברים כא, יח - כא): "כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם: וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ: וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא: וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ:"   על פסוקים אלו עולה שאלה גדולה, וכי הורגים ילד בגלל שלא שומע בקול הוריו וזולל וסובא?   המשנה (סנהדרין פרק ח משנה ה) עונה על כך: "בן סורר ומורה נדון על שם סופו, ימות זכאי ואל ימות חייב שמיתתן של רשעים הנאה להן והנאה לעולם".   כעין זה כותבת גם הברייתא המובאת בגמרא (סנהדרין עב.): "תניא רבי יוסי הגליל אומר: וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי יצא לבית דין ליסקל? אלא הגיעה תורה לסוף...