דברי תורה לפרשת השבוע

בס"ד פרשת ויקרא – מה הריח שלנו?   על כל הקורבנות נאמר: "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'". וצריך להבין מה המשמעות הריח בהקרבת הקרבן? איזה ריח היה לקורבן, ריח של מנגל? האם ה' זקוק לריח הזה?   הביטוי " ריח ניחוח" , מופיע פעם ראשונה אחרי שנח מקריב קורבנות לאחר המבול (בראשית ח, כא) : "וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ , וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ: לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו". יש באדם כוחות רוחניים (מלשון ריח) וכוחות יצריים.   גם בבריאת האדם כתוב (בראשית ב, ז): " וַיִּיצֶר ה' אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים". יש באדם יצירה ונפיחה. יש בנו גם יצרים החלק שמגיע מהאדמה, וגם נפיחה (נשמה) החלק הרוחני שה' נפח בנו, זה הריח שלנו.   יצחק אבינו זכה לקבל את חוש הריח. הוא מנסה לזהות את בנו באמצעות הריח (בראשית כז, כז): " וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כּ

  בס"ד פרשת תולדות – מי הבן הנבחר ? פרשת השבוע ישנו מאבק מאוד מורכב: מי יזכה לברכת יצחק: יעקב או עשיו. במילים אחרות: מי יזכה להיות הבן הנבחר? מי יהיה יורש דרך האב, ומי יקבל את ברכת אברהם וירושת ארץ ישראל. שאלות על הירושה בהתבוננות ראשונית על סיפור מאבק הירושה עולות מספר שאלות: ·       בפסוק כתב: " ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו " ומיד מתעוררת השאלה: איך זה שיצחק שהיה נביא נעלם ממנו הידיעה שעשיו הוא רשע גמור, ויעקב     הוא הצדיק? אמנם הוא היה עיוור אך עד כדי כך, שאינו מזהה מיהו בנו? ·       מדוע יצחק אחרי שרואה שעשיו נושא נשים נוכריות עובדות עבודה זרה, והתורה אומרת " ותהי מורת רוח ליצחק ולרבקה " - בכל אופן הוא מחליט לברך את עשיו בנו הרשע? ·       הפלא הגדול הוא, איך זה שאחרי שיעקב גונב את הברכות, פתאום יצחק מודה לכך, ואומר על יעקב: " גם ברוך יהיה ". מה השתנה פתאום? מדוע כעת יצחק מקבל את בחירתו של יעקב? מה השתנה פתאום? הסגולה מאדם הראשון  כדי לנסות לענות על השאלות הללו, נזכיר את דברי ספר הכוזרי שכותב שישנה סגולה שעברה מאדם הראשון ל

  בס"ד פרשת תולדות –   לא להיות בערך הלל מרצבך לדעת מי אתה... בפרשתנו מסופר על ההיריון של רבקה (בראשית כה, כב) : "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ". ומבאר רש"י על פי המדרש: "לשון ריצה, כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתחי ע"ז עשו מפרכס לצאת". ונשאלה השאלה : למה רבקה כל כך דואגת, וכי אם בנה היה רוצה לצאת רק בפתחי עבודה זרה היה טוב בעיניה? ועוד יש לשאול , מדוע כשאומרים לרבקה (בראשית פרק כה, כג) : "שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ" היא נרגעת, וכי זה משמח שיש לה בן אחד רשע? וניתן  לתרץ , שרבקה חששה שהיא תלד ילד הפכפך. בן שלא יודע מיהו. מי שיום אחד בבית המדרש ויום אחד בבית עבודה זרה, זו סכנה גדולה יותר, הוא מטעה. חשוב לה שיהיה לה בן שידע וידעו כולם מי הוא, צדיק או רשע. אכן, רבקה זכתה בבן אחד צדיק יעקב, אך כפי שנראה, עשיו הרשע היה בן מבלבל, וזה חמור יותר. כשלא רואים את השקר, הוא פוגע בנו יותר.   כיצד יצחק אוהב את עשיו? עשיו לא היה שקרן רגיל הו

בס"ד פרשת תולדות – אהבה הילדים ללא תנאי יצא לי לפגוש נערה יהודייה שהייתה בקשר עם ערבי. הוריה ניסו להניא אותה מללכת אחריו, אך לשווא. כשהבחורה נשאלה: "מה מצאת באותו בחור שלא מצאת באף בחור יהודי אחר?" היא ענתה: "הוא אוהב אותי בלא שום תנאי !" זמן רב, ודמעות מרובות נדרשו מהוריה כדי להבטיח לה שגם הם אוהבים אותה בכל מצב, ולהצליח לשכנע אותה להשתחרר מהבחור.   בפרשתנו מסופר שיצחק אוהב את עשיו (בראשית פרק כה, כח) : "וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו".  פרשנים רבים תמהים הכיצד יצחק אוהב את בנו שמתנהג בצורה כה שלילית? וכי הוא איננו מזהה את מה שמזהה רבקה אשתו? אולי ניתן להציע ולומר, שיצחק מלמד אותנו יסוד חשוב לחיים. את הילדים צריך לאהוב בלי תנאי . גם אם הם מתנהגים כמו עשיו הרשע, צריך לאהוב אותם. אם נכונים דברינו, אולי משמעות המילה: "כִּי" במילים: "כִּי צַיִד בְּפִיו", היא גם . והכוונה היא שיצחק אהב אותו גם כאשר ציד בפיו (המילה "כי" יכולה לשמש במשמעות "אף". כדברי הגמרא (ראש השנה ג ע"א)

  פרשת תולדות – מי שולט בבורות המים? פרשתנו (בראשית פרק כו, טו) מספרת על מעשהו של אבימלך: "וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר".   ויש לתמוה מדוע הפלישתים סתמו את בורות המים? מה רע שיהיה להם מים שהם יוכלו לשתות מהם?   רש"י על הפסוק מבאר: "מפני שאמרו תקלה הם לנו מפני הגייסות הבאות עלינו". אך לכאורה דבריו אינם מובנים, וכי בגלל גייסות שיגיעו הם מונעים מעצמם מים? למה שלא יהיה להם מקום לשתות עבור עצמם?   ועוד יש לשאול , בפרשתנו מסופר שוב על בורות המים שחפרו עבדי יצחק וסתמום פלישתים. סיפור דומה לסיפורו של אברהם אבינו. כמעט ללא הבדל. עוד פעם מריבות, עוד פעם בורות מים עם שמות "עשק", "שטנה" ו"רחובות". לשם מה התורה מספרת לנו את כל הסיפור הזה?   בעל הכתב והקבלה מבאר שאחת השיטות של אברהם אבינו להביא את האמונה לעולם הייתה על ידי בורות המים. מעבר לדרכו של הכנסת אורחים באש"ל (אכילה שתייה ולינה). וכך הוא כותב (בראשית כו פסוק יח) : "המ

פרשת חיי שרה – השפעה זוגית אחד על השני את המפגש הראשוני בין רבקה ליצחק התורה מציינת באופן מאוד מיוחד (בראשית כד, סא-סו) . היה ניתן לדמיין אותו כסרט הוליווד. רבקה מתקרבת ליצחק, והוא מתפלל. היא רק רואה אותו מרחוק ונופלת מהתרגשות: "וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ וַתִּרְכַּבְנָה עַל הַגְּמַלִּים וַתֵּלַכְנָה אַחֲרֵי הָאִישׁ וַיִּקַּח הָעֶבֶד אֶת רִבְקָה וַיֵּלַךְ: וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב: וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים: וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל: וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד הוּא אֲדֹנִי וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס: וַיְסַפֵּר הָעֶבֶד לְיִצְחָק אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עָשָׂה".   אם מתבוננים בפסוקים ניתן לראות, שכל אחד מהם מגיע מכיוון אחר לגמרי, הן באופן מנטלי והן באופן רוחני: רבקה מגיעה מבית לבן אחיה, עובד ע"ז, איש רמ