דברי תורה לפרשת השבוע

בס"ד פרשת משפטים – בין מסורת לדקדוקי הלכה -        שאלה: למה 3 האבות נקראו "אבינו" (וכן 4 האמהות) ואילו משה נקרא "משה רבנו"? -        תשובה : מעבר לכך שכולנו צאצאי האבות (ולא צאצאי משה). אפשר לחלק את התורה ל-2 חלקים: o      עד פרשת יתרו – יש לנו סיפור משפחתי . (בריאת העולם, אדם וחוה, קין והבל, נח ובניו, אברהם, יצחק ויעקב. שעבוד מצרים ויציאת מצרים. עד עשרת הדברות. זה הסיפורים של התורה, של המשפחה של עם ישראל "האבות" וה"אמהות" שלנו. o      מפרשת משפטים מתחיל כל הלכות התורה. שם זה כבר של משה רבנו. שמלמדנו את התורה. -        בחלק הראשון - רבים מאוד מאמינים ומקפידים. עד עשרת הדברות כולל עשרת הדברות. לעשות קידוש בליל שבת - רוב עם ישראל עושה. גם לכבד הורים רוב עם ישראל עושה. "לא תרצח" "לא תגנוב". -        בחלק השני – השאלה אם מצליחים להפקיד גם על חלק השני של התורה. כשמדברים על פרטי התורה כבר קשה להאמין (עבד עברי, שור שנגח, רוצח, בית דין על פי התורה). שם כבר פחות יש להם כוח ורצון להקפיד ולדקדק בכל פרטי הלכות התור

  פרשת תרומה – המשכן כהמשך לאוהל אברהם המשכן נקרא "אהל מועד". הרמב"ן מבאר שאוהל זה יש בו כדי חזרה לאוהל של האבות הקדושים, ששרתה שם השכינה. בהקמת אוהל מועד עם ישראל ממשיך את אוהלם של אברהם, יצחק ויעקב.   גם בקרשי המשכן, ניתן למצוא את הקשר לאבותינו. התנא, יונתן בן עוזיאל (בתרגום ירושלמי המיוחס לו), מבאר שהקרשים של המשכן נבנו מעץ האשל שנטע אברהם אבינו. הם הגיעו בדרך פלאית לים סוף על ידי מלאכים, ומשה רבנו לקח את העצים ומהם בנו את קשרי המשכן.   ויש לשאול : למה חשוב שהמשכן יהיה המשך של אברהם אבינו? לשם מה זה נצרך? וכי משה לא היה יכול לקחת עצים אחרים ממצרים לצורך בניית המשכן?   נראה לי לנסות להציע , 3 תשובות בדבר.   ראשית , כל החיבור שלנו אל ה' הוא מכוח האבות שלנו. למשה רבנו היה חשוב להבהיר, שהוא לא מתחיל תורה חדשה . הוא ממשיך את דרכם של שלושת האבות. הקשר שלנו אל ה' לא מנותק, אלא המשך ישיר של מה שה' הבטיח לאבות.   כשמנסים להתעלות מתוך ניתוק מהמסורת, מגיעים לעיוותים חמורים. כפי שמופיע בחטא העגל (בפרשת כי תשא). כשאנשים חושבים שהם יודעים איך ל

בס"ד פרשת יתרו – כיבוד הורים כיסוד האמונה כיבוד הורים כחלק ממצוות בין אדם למקום בפרשתנו מופיע המעמד החשוב בעולם, מעמד הר סיני. במעמד זה ה' מוסר לנו את עשרת הדברות שהם יסוד דבר ה' לעם ישראל. הרמב"ן (שמות כ, יג) מבאר שחמשת הדברות הראשונים הם כנגד בין אדם למקום, וחמשת הדברות האחרונות הם כנגד בין אדם לחברו: "עשרת הדברות חמשה בכבוד הבורא, וחמשה לטובת האדם". ומקשה הרמב"ן מדוע כיבוד הורים נמצא בין חמשת הדברות שהם בין אדם למקום, הרי ההורים הם בני אדם, והיה מתאים להכניס אותם תחת החלק של אדם לחברו?   שלושה שותפים באדם ועונה הרמב"ן (שמות כ, יב-יג) : "כי השם אבינו הראשון, והמוליד אבינו האחרון , ולכך אמר במשנה תורה (דברים ה, טז) 'כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ' כאשר צויתיך בכבודי כן אנכי מצוך בכבוד המשתתף עמי ביצירתך... כי לכבוד הבורא צוה לכבד האב המשתתף ביצירה". מדברי הרמב"ן עולה, שהטעם שמצוות כיבוד הורים הינה בחלק של המצוות שבין אדם למקום, הוא משום שההורים שותפים יחד עם ה' בבריאת האדם. דבריו מבוססים על דב

בס"ד פרשת בשלח – למה עצמות יוסף חשובות? משה מתעסק עם עצמות יוסף פרשתנו פותחת בתיאור מה משה עשה בזמן יציאת מצרים. כולם אורזים את התיקים "משארותם צרורות בשמלותם", יושבים לאכול את קורבן הפסח. ומתכוננים לרגעים המרגשים ביותר בהסטורייה האנושית. אך משה רבנו מתעסק בדברים אחרים ( שמות יג, יט) : "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם:" על פסוק זה יש לשאול מספר שאלות: א.    האם זה מה שחשוב עכשיו למנהיג הדור? זה מה שיש למשה להתעסק בזמן יציאת מצרים? לחפש עצמות של יוסף שנפטר לפני יותר ממאה שנה? יש המון דברים שנזקקים להם לפני יציאה של מיליוני אנשים באחריותו, ומשה מתעסק בחיפוש אחר עצמות ששקועות בתוך ים סוף?! ב.    למה דווקא משה לוקח את העצמות ולא מישהו אחר? הרי כתוב בפירוש בפסוק שיוסף "השבע השביע את בני ישראל" את כולם הוא השביע לא רק את משה! האם משה לא מצא איזה רס"פ (רב סמל פלוגתי) שיעזור לו בעניין? ג.     עוד יש לשאול על י

בס"ד פרשת וישב – חינוך ילדים לאור חנוכה ·       הבת שלי הקטנה, שאלה אותי באחד הימים: " מי יותר חשוב אני או הקהילה ?" אמרתי לה: "ברור שאת". והיא המשיכה: "אז למה אתה הולך לשיעור עכשיו במקום להיות איתי?". מצאתי איזה תירוץ, אך השאלה עדיין מהדהדת בי, האם אני משקיע מספיק בילדיי?! ·       "וישב יעקב". אומר רש"י "ביקש יעקב לישב בשלווה קפץ עליו רוגזו של יוסף" ·       שאלה: למה יעקב מחפש לשבת שלווה הוא כבר בגיל 90? ·       מה המשמעות שהוא רצה לשבת בשלווה? ·       ע"פ חכמי המוסר, מדובר על הילדים שלו . ·       המסר הוא שצריך לדאוג תמיד לילדים. אך אחרי שראה שילדיו גדלו חשב שאפשר להירגע, "קפץ עליו רוגזו של יוסף". ·       סיפור : ה'סטייפלר' הוא אביו של הגאון רבי חיים קנייבסקי. מסופר כי באחת השנים ניגש יהודי ל'סטייפלר' ושאלו עד איזה גיל יש להתפלל על הילדים, השיב לו ה'סטייפלר': "עד היום אני מתפלל בכל תפילה על חיימק'ה שלי שיהיה תלמיד חכם וירא שמים". מעשה זה אירע כאשר רבי חיים