רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית אברהם אבינו

פרשת בלק - להקשיב מעבר למילים

תמונה
 בס"ד פרשת בלק – להקשיב מעבר למילים   לפני כמה שנים הגעתי לניחום אבלים אצל חבר טוב שלי שבתו בת 4 טבעה בכנרת. ישבתי וחשבתי בליבי: איך מנחמים את ההורים? מה אפשר לומר אחרי כזו טרגדיה? ישבתי, וראיתי את הדמעות של האב ללא מילים. אחרי כמה דקות אמר האב: "ה' אוהב אותנו, וזה גזירה משמים. הבת שלי טבעה צמוד לאמא שלה, וכמה מטרים ממני, במים בגובה 40 ס"מ. כשילד טובע לא שומעים ולא רואים. לא נתפס  כמה ריכוז ותשומת לב חייבים להיות לנו כל הזמן".   בפרשתנו, מסופר על בלק שמבקש מבלעם לקלל את עם ישראל. בפשטי המקראות לא מובן מה היה חטאו של בלעם. בלעם מבוטל לדבר ה' באופן מוחלט. ועושה ככל אשר ה' ציווה אותו. ולא מובן מדוע ה' כועס עליו כל כך? בתחילה, בלק פנה אליו, הוא ביקש רשות מה' ללכת, וה' אומר לו לא ללכת. ולכן בלק סירב. אחר כך הייתה פנייה נוספת, שבה ה' החזיר לו תשובה חיובית, אז הוא הולך. בדרכו, המלאך מעכב את האתון 3 פעמים. כל פעם היא עוצרת, פעם אחת היא מכאיבה לבלק. וכשהוא מכה אותה, היא צועקת עליו. מה האתון מצפה שהיא תלך מהדרך ובלעם לא יעשה כלום...

פרשת לך לך - ניהול קונפליקטים

תמונה
  בס"ד פרשת לך לך – ניהול קונפליקטים כיצד לנהל קונפליקט בפרשתנו יש התייחסות מרתקת לניהול קונפליקט. אברם ולוט הם קרובי משפחה, הם באים ביחד מחרן, אך לא מסתדרים אחד עם השני (בראשית פרק יג, ה-י) : "וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים: וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו: וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט".   נוצר קונפליקט, נוצר מתח. מן הסתם ניסו לפתור כמה פעמים העלות עצות, דברו, החליפו עמדות. אך עדיין ישנו מתח שלא מאפשר לחיות יחד. ישנו פער גדול בין שתי תפיסות העולם של לוט ושל אברהם.   התרחקות מתוך אהבה שמעתי מידידי הרב ניר הרמן, שכאן מתחדש משהו מדהים, אברהם אבינו מלמד אותנו, איך לנהל קונפליקט:   "וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ".   אנחנו אחים, ואינני רוצה מריבה! אפילו שיש חילוקי דעות, אפילו שנאלץ קצת להתרחק, נישאר או...

פרשת תרומה - המשכן כהמשכו של אברהם אבינו

תמונה
  פרשת תרומה – המשכן כהמשך לאוהל אברהם המשכן נקרא "אהל מועד". הרמב"ן מבאר שאוהל זה יש בו כדי חזרה לאוהל של האבות הקדושים, ששרתה שם השכינה. בהקמת אוהל מועד עם ישראל ממשיך את אוהלם של אברהם, יצחק ויעקב.   גם בקרשי המשכן, ניתן למצוא את הקשר לאבותינו. התנא, יונתן בן עוזיאל (בתרגום ירושלמי המיוחס לו), מבאר שהקרשים של המשכן נבנו מעץ האשל שנטע אברהם אבינו. הם הגיעו בדרך פלאית לים סוף על ידי מלאכים, ומשה רבנו לקח את העצים ומהם בנו את קשרי המשכן.   ויש לשאול : למה חשוב שהמשכן יהיה המשך של אברהם אבינו? לשם מה זה נצרך? וכי משה לא היה יכול לקחת עצים אחרים ממצרים לצורך בניית המשכן?   נראה לי לנסות להציע , 3 תשובות בדבר.   ראשית , כל החיבור שלנו אל ה' הוא מכוח האבות שלנו. למשה רבנו היה חשוב להבהיר, שהוא לא מתחיל תורה חדשה . הוא ממשיך את דרכם של שלושת האבות. הקשר שלנו אל ה' לא מנותק, אלא המשך ישיר של מה שה' הבטיח לאבות.   כשמנסים להתעלות מתוך ניתוק מהמסורת, מגיעים לעיוותים חמורים. כפי שמופיע בחטא העגל (בפרשת כי תשא). כשאנשים חושבים שהם יודעים איך...

פרשת לך לך - איך מקרבים?

תמונה
  ‎ בס"ד פרשת לך לך – איך מקרבים? אברהם אבינו מקבל ציווי ללכת לארץ כנען עם משפחתו ועם "הנפש אשר עשו בחרן". ויש לשאול, למה דווקא "הנפש אשר עשו בחרן", הלא אברהם היה הרבה שנים באור כשדים, ושם הוא נאבק בכפירה והוכיח את האמונה בא-ל אחד? נראה שלאברהם אבינו היו שני שלבים הליכתו לארץ כנען: א.    אור כשדים - שם הוא דרש, התווכח, נלחם והוכיח את האמונה, ואפילו שכנע בצדקת דרכו. אך שם הוא לא הצליח להכניס אחרים תחת כנפי השכינה.   ב.     חרן – חז"ל (מדרש רבה) מלמדים אותו שבחרן אברהם החל לפעול בדרך אחרת. הוא הכניס אורחים, האכילם, השקה אותם, ושידר להם חום ואהבה, ומתוך כך רצו להיכנס תחת כנפי השכינה.   אברהם שלא היו לו ילדים אימץ אל ליבו את כל ילדי העולם, והפך להיות "אב המון גויים", ובכך משך את לבבותיהם תחת כנפי השכינה. אחרי שחכמתו עמדה לו, שבנה את בניין האמונה שלו, ושיכנע רבים ללכת בעקבותיו, הבין שהדרך להגיע אל העולם היא דרך הלב, חום ואהבה. ***   בספר ''איש צדיק היה'' (עמ' 204) מסופר על רבי אריה לוין, שכשהיה מבקר בבית הכ...

פרשת תולדות - מי שולט בבורות המים?

תמונה
  פרשת תולדות – מי שולט בבורות המים? פרשתנו (בראשית פרק כו, טו) מספרת על מעשהו של אבימלך: "וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר".   ויש לתמוה מדוע הפלישתים סתמו את בורות המים? מה רע שיהיה להם מים שהם יוכלו לשתות מהם?   רש"י על הפסוק מבאר: "מפני שאמרו תקלה הם לנו מפני הגייסות הבאות עלינו". אך לכאורה דבריו אינם מובנים, וכי בגלל גייסות שיגיעו הם מונעים מעצמם מים? למה שלא יהיה להם מקום לשתות עבור עצמם?   ועוד יש לשאול , בפרשתנו מסופר שוב על בורות המים שחפרו עבדי יצחק וסתמום פלישתים. סיפור דומה לסיפורו של אברהם אבינו. כמעט ללא הבדל. עוד פעם מריבות, עוד פעם בורות מים עם שמות "עשק", "שטנה" ו"רחובות". לשם מה התורה מספרת לנו את כל הסיפור הזה?   בעל הכתב והקבלה מבאר שאחת השיטות של אברהם אבינו להביא את האמונה לעולם הייתה על ידי בורות המים. מעבר לדרכו של הכנסת אורחים באש"ל (אכילה שתייה ולינה). וכך הוא כותב (בראשית כו פסוק יח) : "המ...

פרשת חיי שרה - מי הקורבן בעקדת יצחק?

תמונה
 בס"ד פרשת חיי שרה - מי הקורבן בעקדת יצחק? שבוע שעבר בסוף פרשת "וירא" קראנו על עקדת יצחק. עקדת יצחק היא סמל מסירות הנפש בעם ישראל לאורך כל ההיסטוריה. כפי שאנו מזכירים בראש השנה: " ועקדת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור ". אחת השאלות הגדולות שעולות על פרשיית העקדה, מדוע היא כל כך משמעותית? הרי בסופו של דבר לא קרה כלום? אמנם היה ניסיון לאברהם לראות האם הוא מוכן לשחוט את בנו, ואכן הוא עמד בכך בגבורה, אך שום קורבן לא הוקרב ממש חוץ מאיל? האם חנה (מסיפור חנה ושבעת בניה) לא עמדה בניסיון גדול יותר כשראתה בן אחר בן מת על קידוש ה'? האם כשרועי קליין קופץ על רימון להצלת חבריו זה לא ניסיון גדול יותר?   ברצוני לנסות להעלות אפשרות, שאולי הקורבן האמתי בעקדת יצחק הוא לא אחרת משרה אמנו . שרה היא זו שמסרה את נפשה בעקדת יצחק. יצחק נעקד, אברהם הסכים לשחוט, אך שרה מסרה את נפשה. כפי שכותב המדרש (בראשית רבתי חיי שרה) : "שבשעה שראה סמאל (השטן) שלא קבלו ממנו אברהם ויצחק, הלך אצל שרה, אמר לה: "בעלך היכן הוא?" אמרה לו: "למלאכתו הלך!". "ובנ...