פרשת חיי שרה - מי הקורבן בעקדת יצחק?

 בס"ד

פרשת חיי שרה - מי הקורבן בעקדת יצחק?

שבוע שעבר בסוף פרשת "וירא" קראנו על עקדת יצחק. עקדת יצחק היא סמל מסירות הנפש בעם ישראל לאורך כל ההיסטוריה. כפי שאנו מזכירים בראש השנה: "ועקדת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור".

אחת השאלות הגדולות שעולות על פרשיית העקדה, מדוע היא כל כך משמעותית? הרי בסופו של דבר לא קרה כלום? אמנם היה ניסיון לאברהם לראות האם הוא מוכן לשחוט את בנו, ואכן הוא עמד בכך בגבורה, אך שום קורבן לא הוקרב ממש חוץ מאיל?

האם חנה (מסיפור חנה ושבעת בניה) לא עמדה בניסיון גדול יותר כשראתה בן אחר בן מת על קידוש ה'? האם כשרועי קליין קופץ על רימון להצלת חבריו זה לא ניסיון גדול יותר?

 

ברצוני לנסות להעלות אפשרות, שאולי הקורבן האמתי בעקדת יצחק הוא לא אחרת משרה אמנו. שרה היא זו שמסרה את נפשה בעקדת יצחק.

יצחק נעקד, אברהם הסכים לשחוט, אך שרה מסרה את נפשה. כפי שכותב המדרש (בראשית רבתי חיי שרה):

"שבשעה שראה סמאל (השטן) שלא קבלו ממנו אברהם ויצחק, הלך אצל שרה,

אמר לה: "בעלך היכן הוא?"

אמרה לו: "למלאכתו הלך!".

"ובנך, היכן הוא?",

אמרה לו: "עמו הלך!".

אמר לה: "זקנה אין את יודעת שלקחו לשחיטה!".

כיון ששמעה התחילה לסופדו ומתוך בכיתה יצאה נשמתה, ולכך מתריעין לזכור מיתתה בעקדת יצחק כדי שירחם המקום על בניה".

 

מי שמסר את נפשו בעקדת יצחק בפועל זו הייתה שרה אמנו.

אולי זו הסיבה ששרה זוכה שהפרשה שמופיעה מיד אחרי עקדת יצחק היא נקראת על שמה "חיי-שרה". אמנם שרה מתה, אך היא מתה כדי להביא חיים לבנה יצחק, ולכל העם שיבוא ממנו.

 

אם מתבוננים בדמותה של שרה אמנו ניתן לראות כמה סבל היא עברה:

א.   היא הלכה אחרי אברהם לאור כשדים, משם לחרן, משם לארץ כנען, משם למצרים, משם לארץ פלישתים, ומשם לבאר שבע.

ב.    היא הייתה עקרה עד גיל 90.

ג.     היא נאצלה פעמיים לעבור לגברים זרים (פרעה, ואבימלך).

ד.    היא מציעה לאברהם לשאת את הגר המשרתת שלה, שאולי דרכה היא תזכה לילדים.

ה.    הגר מרגישה עליונה ומזלזלת בשרה.

ו.      בגיל 127 מודיעים לה שבנה נלקח לשחיטה.

ז.     היא מתה מצער כשמתבשר לה שבנה נשחט.

 

שרה לא צריכה ללכת להר המוריה כדי לעמוד בניסיון, היא עומדת בו מתוך כותלי אוהלה. היא מוסרת את עצמה למיתה במקום בנה, אהוב ליבה, יצחק.

 

בדברי ישעיהו ניתן לזהות את תפקידה, ששרה היא ההשלמה של אברהם (ישעיהו נא, ב):  "הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ". שרה היא סמל האמונה והתמימות. ללא שרה אברהם לא היה יכול להוביל את המהפך שלו בעולם. מסירות גופה, נפשה ואמונתה הגדולה נתנו לאברהם את הכוח לפעול בעולם. שרה ואברהם השלימו אחד את השני כל אחד במקום שלו, ורק יחד מתוך אחדות אחת הצליחו לפעול בעולם להקמת עם האמונה בעולם.