דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת וארא – מה ההפך מיראת שמים? חוסר תשומת לב במכת ברד (שמות פרק ט, כ-כא) מובא פסוק מעניין המתייחס למצרים: " הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה' מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים: וַאֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ אֶל דְּבַר ה' וַיַּעֲזֹב אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה". לפי הפסוקים ההפך מ" הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה'" הוא "אֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ" . ניתן לזהות מכאן יסוד מעניין וחשוב, חוסר תשומת לב זה הפך יראת שמים. ואם כך יראת שמים משמעותה לשים לב , לראות ולא להתעלם.   פרעה באישיותו לא שם לב פרעה היה דמות שבחר שלא שם לב למתרחש, להתעלם ממה שקורה סביבו (שמות פרק ז, כג) : "וַיִּפֶן פַּרְעֹה וַיָּבֹא אֶל בֵּיתוֹ וְלֹא שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת". בכל המכות אחת אחרי השנייה פרעה בוחר להתעלם, ולא לשים לב. ה' מנסה במשך 10 מכות לעורר את תשומת לבו, אך פרעה בורח מלהתבונן מה קורה סביבו. הוא הרי יודע ומבין שקורים דברים חריגים, אומרים לו החרטומים שזה "אצבע א-להים". אך כוח האינרצ

  בס"ד פרשת שמות – המלחמה על הילדים ממה פרעה חשש? בתחילת פרשת שמות מסופר על חששו הגדול של פרעה (פרק א) : " וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ ". החשש איננו מכמה יהודים שגרים בארץ מצרים, החשש של פרעה הוא מ" עם ". נוצר כאן עם מיוחד, עם רוחני שמאיים עליו. מדוע זה כל כך מפחיד? מה רע אם נוצר כאן עם? האם באמת מישהו יפגע בו?   דרכו של פרעה פרעה מקווה שהוא יצליח להכניע את העם הזה על ידי שרי מיסים, אך התורה מעידה : " וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ " , עם ישראל ממשיך לגדול ולהתרבות. כאשר מתברר לו ש גם עבודת פרך לא מועילה, הוא פונה למיילדות העבריות שיהרגו את התינוקות הבנים. אך כשמתגלה שהתכנית הזו לא פעולת, הוא מחליט לערוך חיסול לכלל התינוקות הבנים, לעצור את ההמשכיות של העם הזה. מתברר שלא מפריע לפרעה שיש כמה אנשים מבני ישראל, מפריע לו שהעם הזה ממשיך ומוליד כאן מסורת לדורי דורות של משהו מאיים ומפחיד. פרעה מנסה לפגוע דווקא בילדים , דור ההמשך. הוא לא מוכן שהרעיון האידאולוגי של העם הזה י

  בס"ד פרשת ויגש – "בן כמה אתה?" המפגש בין יעקב ליוסף בפרשתנו מסופר על מפגש מאוד תמוה בין יעקב לפרעה (בראשית מז, ז-י): "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת יַעֲקֹב אָבִיו וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה:   וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יַעֲקֹב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ:   וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם:   וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה וַיֵּצֵא מִלִּפְנֵי פַרְעֹה:"   מה משמעות השיח ביניהם? מספר שאלות עולות על הפסוקים הללו: א.    מה פשר שאלת פרעה את יעקב "כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ" למה זה חשוב לו לדעת? ב.    למה יעקב עונה תשובה כזו לפרעה המעידה על פסימיות, ולא עונה את התשובה באופן ענייני "אני בן 130 שנה"? ג.     למה יעקב מספר על אביו וסבו, לשם מה יש לו רצון לערוך השוואה לאחרים? ד.    למה יעקב חש שהחיים שלו הם מעט ורעים? וכי לאברהם וליצחק היו חיים