דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד, חג סוכות - הסוכה והפירמידה דרשה בשנת תשפ"ב – בית כנסת המרכזי יד בנימין - הלל מרצבך ע"פ דברים מאת הרב גרוזמן, והרב אליעד סקורי -         "בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות , למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצריים" -         שאלה : היכן ישבנו בסוכות, במדבר (ענני כבוד או סוכות ממש), אז למה לא כתוב במדבר , וכתוב "בהוציאי אותם מארץ מצרים"? -         שאלה : מהו לשון אזרח? (האם זה בניגוד לגרים) מה מיוחד באזרח מישראל? -         תשובה: מצרים קדשה את בניית הקבע, את הפרמידה , את הבניינים ואת העוצמה, את האובליסק (אובליסק- בניין של אבן גדולה, שכתובים כל מעשיו של הפרעה, גובה של 30 מטר , מאבן אחת, שהיה צריך בשביל זה 10,000 אנשים שימותו למענה) -         נראה שיש כאן עניין מהותי במהותה של הסוכה. התחנה הראשונה של בני ישראל ביציאתם ממצריים היתה בסוכות " ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה " ולא בכדי. -         הסוכה הישראלית היא ההיפך המוחלט של הפירמידה המצרית , ולפיכך היציאה ממצריים היא יציא

  בס"ד סוכות - השיבה אל הטבע דרשה ליל יו"ט סוכות תשע"ט – הלל מרצבך (ע"פ רעיון של בת שבע סמט)     בעידן המודרני, עולה רבות הדיון סביב התפיסה הטבעית מול התפיסה הטכנולוגית. מהו המסלול הנכון. אנו עדים לאנשים רבים שהפסיקו לאכול ג'אנק פווד, אוכל מתועש, ומעדיפים לחזור אל המאכלים הטבעיים. יש היום אנשים טבעוניים שמקפידים לאכול "ביצי חופש", חלב מפרות של מרעה וכדומה. הטענה שלהן שהמרדף אחרי התעשייה גרם לנו לאבד הרבה דברים בדרך. מאידך, ישנם הסוברים שבאמצעות הטכנולוגייה אפשר לייעל את המערכות, ולהוזיל עלויות של מאכלים ושל הצרכים השונים של האנושות.   שאלת הטבעי – מול תעשייתי היא שאלה כלל לא פשוטה: א.    האם עדיף דשא סינטטי או דשא אמתי? ב.     האם עדיף לקחת תרופות מהרופא או תרופות סבתא? ג.      האם עדיף ללכת לבילוי בבית מלון או לטיול שטח? ד.     האם עדיף לגור בעיר או בכפר? ה.    האם להתאמץ כדי למחזר עוד בקבוק ושקית או שהזמן שלי שווה יותר? ו.      האם לתמוך בשמורות טבע או להעדיף בניית נדל"ן? ז.      האם לעבוד בעבודת כפיים או מול מחש

 בס"ד סוכות - חג התבטלות או ההתעצמות סיכום שיעור שהועבר בשנת תשע"ח – הלל מרצבך פתיח בגמרא מובאת מחלוקת לזכר מה אנו בונים סוכה בחג הסוכות [1] : תניא: (ויקרא כג, מג) "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" ענני כבוד היו דברי ר' אליעזר, ר' עקיבא אומר סוכות ממש עשו להם. יוצא מדברי הגמרא שישנה מחלוקת מה הטעם שיושבים בסוכה בחג הסוכות, לדעת ר' אליעזר זכר לענני הכבוד שה' הושיב את בנ"י בצאת ממצרים, ולדעת ר' עקיבא זכר לכך שבנ"י ישבו בסוכות במדבר. על הפסוק בתורה [2] : " למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים " כתב רש"י על המילים "כי בסכות": " ענני כבוד " כדעת ר' אליעזר. וכן פסק השו"ע בתחילת הלכות סוכה כדעת ר' אליעזר [3] : " בסכות תשבו שבעת ימים וגו' כי בסוכות הושבתי את בני ישראל הם ענני כבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש ".   ויש לשאול כמה שאלות על כך: 1.      מדוע רש"י ואחריו הטור והשו"ע פסקו דווקא כדעת ר' אליעזר, שמצוות סוכה היא כנ