רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית פרשת ראה

פרשת ראה - אחריות היחיד על הכלל

תמונה
בס"ד פרשת ראה – אחריות היחיד על הכלל ·      פרשתנו פותחת בפסוק (דברים יא, כו-כח) : " רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה". ·      ותמהו הפרשנים מדוע פותחת בלשון יחיד (ראה) ועוברת ללשון רבים (לפניכם, תשמעו)? ·      תשובות שונות נתנו בזה. החתם סופר ביאר שמרמז על מה שכתוב בגמרא (קידושין דף מ עמוד א) :  "ת"ר: לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת - אשריו שהכריע עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת - אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה".   ·      וכן נפסק להלכה ברמב"ם (הלכות תשובה פ"ג ה"ד) שכל אדם צריך להבין את גודל האחריות שלו בכל מעשה שהוא עושה. ·      כל אחד צריך לדעת אם גודל האחריות שיש למעשיו שהם משפיעים לא רק עליו אלא על כל העולם כולו. ·      גם בצד החיובי כך. במעשה אחד ניתן לשנות את העולם. כדברי הגמרא (יומא פו עמוד ב) :  "תניא, היה רבי מאיר אומר: גדולה תשובה, שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לכל העולם כו...

פרשת ראה - זהירות מאביונות

תמונה
 בס"ד פרשת ראה – זהירות מאביוניות סתירה בין הפסוקים בפרשתנו אחר הציווי על שמיטת הכספים, ישנה הבטחה שאם נקיים מצווה זו לא יהיו בנו אביונים (דברים פרק טו, ד) : "אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ ה' בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ". אך לכאורה ניתן להקשות שהבטחה זו סותרת פסוק שמובא שבעה פסוקים אח"כ (דברים פרק טו, יא) : " כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ "; וממילא לא מובן, האם יהיה תמיד אביונים או שלא יפסקו? רש"י על הפסוק מביא את מדרש התנאים שמקשים קושיה זו ומתרץ על פי המדרש: "בזמן שאתם עושים רצונו של מקום - אביונים באחרים ולא בכם, וכשאין אתם עושים רצונו של מקום - אביונים בכם". דהיינו שההבטחה היא תלויה במעשים שלנו, שאם נעשה את רצון ה' לא יהיו בנו אביונים, ואם לא נעשה את רצון ה' יהיו לנו אביונים.   אסור לאדם להיות אביון הגמרא במסכת בבא מציעא (דף לג עמוד א) מושכת את משמעות הפסוק "לא יהיה בך אביון" לכיוון אחר, מהבטחה לציוויי, שאסור ל...

פרשת ראה - סודה של ירושלים

תמונה
בס"ד  פרשת ראה – סודה של ירושלים בספר "אל תשלח ידך אל הנער" מספר הרב ישראל מאיר לאו שהוא נסע פעם לבקר במצרים אצל הנשיא מובארק, ובין היתר נפגש גם עם המופתי של מצרים ד"ר מוחמד טנטאווי. הרב לאו הזמין אותו לבוא לבקר בירושלים, אבל המופתי אמר לו: "כל זמן שירושלים גנובה והיא תחת שלטון יהודי הוא אינו מוכן שבדרכון שלו תהיה חותמת של מדינת ישראל". הרב לאו אמר לו: "שמעתי שיש לך דוקטורט על היהדות והקוראן ואתה בקיא מאוד בקוראן, אולי אתה יכול ללומר לי כמה פעמים ירושלים מוזכרת בו?" המופתי ניסה להתחמק והעביר נושא, אבל הרב לאו לא וויתר. בסופו של דבר הוא אמר: "האם זה נכון שהתשובה הנכונה היא אפס פעמים?" והמופתי נאלץ להודות באמת: ירושלים בכלל לא נזכרת בקוראן.   בתנ"ך המילה ירושלים מוזכרת 664 פעמים (בנביאים ובכתובים), ומאז כל תפילה וכל ברכת המזון אנו מזכירים את ירושלים.   מעניין שבתורה עצמה ירושלים לא מופיעה כלל (אפילו פעם אחת), אך יש ביטוי אחר לירושלים. בפרשתנו מופיע 16 פעמים הביטוי "המקום אשר יבחר ה'". מתוך 21 פעמים שהו...