פרשת ראה - זהירות מאביונות
בס"ד פרשת ראה – זהירות מאביוניות סתירה בין הפסוקים בפרשתנו אחר הציווי על שמיטת הכספים, ישנה הבטחה שאם נקיים מצווה זו לא יהיו בנו אביונים (דברים פרק טו, ד) : "אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ ה' בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ". אך לכאורה ניתן להקשות שהבטחה זו סותרת פסוק שמובא שבעה פסוקים אח"כ (דברים פרק טו, יא) : " כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ "; וממילא לא מובן, האם יהיה תמיד אביונים או שלא יפסקו? רש"י על הפסוק מביא את מדרש התנאים שמקשים קושיה זו ומתרץ על פי המדרש: "בזמן שאתם עושים רצונו של מקום - אביונים באחרים ולא בכם, וכשאין אתם עושים רצונו של מקום - אביונים בכם". דהיינו שההבטחה היא תלויה במעשים שלנו, שאם נעשה את רצון ה' לא יהיו בנו אביונים, ואם לא נעשה את רצון ה' יהיו לנו אביונים. אסור לאדם להיות אביון הגמרא במסכת בבא מציעא (דף לג עמוד א) מושכת את משמעות הפסוק "לא יהיה בך אביון" לכיוון אחר, מהבטחה לציוויי, שאסור ל
