פרשת ראה - סודה של ירושלים
בס"ד
פרשת
ראה – סודה של ירושלים
בספר "אל תשלח ידך אל הנער" מספר הרב ישראל מאיר לאו שהוא נסע פעם לבקר במצרים אצל הנשיא מובארק, ובין היתר נפגש גם עם המופתי של מצרים ד"ר מוחמד טנטאווי. הרב לאו הזמין אותו לבוא לבקר בירושלים, אבל המופתי אמר לו: "כל זמן שירושלים גנובה והיא תחת שלטון יהודי הוא אינו מוכן שבדרכון שלו תהיה חותמת של מדינת ישראל".
הרב
לאו אמר לו: "שמעתי שיש לך דוקטורט על היהדות והקוראן ואתה בקיא מאוד בקוראן,
אולי אתה יכול ללומר לי כמה פעמים ירושלים מוזכרת בו?"
המופתי
ניסה להתחמק והעביר נושא, אבל הרב לאו לא וויתר. בסופו של דבר הוא אמר: "האם
זה נכון שהתשובה הנכונה היא אפס פעמים?" והמופתי נאלץ להודות באמת: ירושלים
בכלל לא נזכרת בקוראן.
בתנ"ך
המילה ירושלים מוזכרת 664 פעמים (בנביאים ובכתובים), ומאז כל תפילה וכל ברכת המזון
אנו מזכירים את ירושלים.
מעניין
שבתורה עצמה ירושלים לא מופיעה כלל (אפילו פעם אחת), אך יש ביטוי אחר
לירושלים.
בפרשתנו
מופיע 16 פעמים הביטוי "המקום אשר יבחר ה'". מתוך 21 פעמים שהוא מופיע
בכל ספר דברים. למה לא כתוב בפירוש שה' בחר ב"ירושלים"?
הרבה
טעמים ניתנו לשאלה זו. הרמב"ם במורה הנבוכים (ח"ג פרק מה) מונה שלושה
טעמים:
א.
למנוע מלחמה חזקה - "שלא יחזיקו
בו האומות וילחמו עליו מלחמה חזקה כשידעו שזה המקום מן הארץ הוא תכלית התורה".
(אכן ירושלים נכבשת יותר מ-17 פעמים במהלך ההסטורייה).
ב.
למנוע את הרס ירושלים -
"שלא יפסידוהו מי שהוא בידם עתה וישחיתוהו בכל יכלתם".
ג.
למנוע מחלוקת בין השבטים: "והשלישית,
והיא החזקה שבהם, שלא יבקש כל שבט היותו בנחלתו ולמשול בו, והיה נופל עליו מן המחלוקת
והקטטה כמו שנפל בבקשת הכהונה".
החזקוני מסביר
ד.
שהיו עוד מקומות קדושים: "לא
פירש המקום לפי שהשכינה שרתה בכמה מקומות כמו גלגל נוב גבעון, שילה, ירושלים...".
אולי לפי דבריו, ירושלים לא נבחרה מראש.
סיפור: כשנפגשנו כמה רבנים עם קבוצה של
שיח'ים אחרי ויכוח למי הר הבית יותר קדוש, ישבנו לאכול ובסיום הסעודה אחד הרבנים
בירך ברכת המזון. ואמר בקול (קצת בכוונה) את המשפט: "ובנה ירושלים עיר
הקודש". אמר לו אחד השיח'ים: "למה אתם מכניסים לתפילה עניינים של
פוליטיקה?"
אמרנו
לו: "ירושלים זה לא פוליטיקה, ירושלים זה הלב שלנו".
חשבתי
להציע הסבר נוסף לענ"ד. "המקום אשר יבחר ה'" מזכיר לי את
בחירת בן / בת זוג.
כתוב
בחז"ל ש- 40 יום קודם יצירת הוולד בת קול מכריזה בת פלוני לפלוני. אז למה
צריך לחפש? למה לא אומרים לנו מראש עם מי להתחתן?
אם
היינו נולדים והיו אומרים לנו מראש: "אתה צריך להתחתן עם פלונית". לרוב
האנשים זה היה גורם סוג של דחייה. יש לנו את הרצון להתאמץ, להתלבט ואז לבחור בבן /
בת הזוג. לזכות בו / בה. כך הקשר הופך להיות מתוך רצון אישי, ואז הוא מוביל
לחיבור פנימי יותר.
יש בירושלים צד של סוד. לא
מגלים אותה בתורה. אם מראש היינו יודעים שזה ירושלים, אולי לא היה מספיק מאמץ,
חפיצה ודרישה למצוא אותה. ירושלים מתחבאת. רק מי שמתאמץ זוכה לגלות אותה.
את ירושלים צריך לדרוש "לשכנו תדרשו ובאת שמה".
הגמרא (זבחים נד, ב) מספרת שדוד
המלך ישב לילה שלם ברמה עם שמואל הנביא כדי לברר היכן בדיוק ירושלים. מה שמתאמצים
עליו מעריכים אותו יותר. אדם מגלה את הסודות האישיים
שלו, רק למי שהוא מרגיש מספיק בטוח שיתייחס אליהם ברצינות.
דוד המלך מתאר בתהילים את המאמץ שלו למצוא את
מקום המקדש (תהלים קלב): "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת זְכוֹר ה' לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ:
אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַה' נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב: אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי
אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי: אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי
תְּנוּמָה: עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה' מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב: ... כִּי
בָחַר ה' בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ: זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד פֹּה
אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ:...:
דוד ממש מתאווה למצוא את המקום. דוד מגלה כמה מאמץ הוא
השקיע כדי למצוא את מקום המקדש. הדברים מזכירים לנו את דברי הכוזרי בסיום ספרו:
"כי ירושלים אמנם תבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה
ועפרה". צריך לכסוף לרצות ולהשתוקק.
אולי, שילה, נוב וגבעון, זה כמו שבחור יוצא עם בחורות שונות, עד שהוא
מגיע אל האחת, שיודע שזו אשתו לנצח. ככה ירושלים, כשגילו אותה היא קבועה לנצח אצל
עם ישראל.
כמו שבירושלים, ה' מגלה אותה רק כשאנו מתאמצים לגלותה, ככה כל אחד
מאתנו צריך לגלות את הייעוד שלו, מהו "המקום אשר יבחר ה'" אצלו בנפש. אנו בפתחו של חודש אלול: "אני לדודי ודודי
לי". אלו ימים של קרבה מיוחדת. האם נדע להתאמץ, ולחפש, מה ה' דורש ממני. מה
הציפייה שלו ממני. מה אוכל לעשות כדי להגיע למקום אשר יבחר בעבורי. אנו נדרשים לדייק
את עצמנו, למצוא את המקום הנכון ביותר עבורנו. לגלות את הסוד, זה דורש
מאמץ, דורש השקעה "אם אתן שנה לעיני". דורש תפילות. אבל זו הדרך לחזק את
הקשר, לדרוש את ה', ומתוך כך ה' יאיר לנו במה לבחור.
שמעתי מבן קהילתי עו"ד מאיר בן שחר, שאפשר
להוסיף מסר נוסף, בביטוי
"המקום אשר יבחר ה' ", הוא שהשראת השכינה במקום, עדיין זקוקה, כל הזמן, להשתדלות
ולתפילה שלנו. המקום כבר נבחר, ואנו אפילו יודעים מהו, ועדיין יש להתפלל ש ה' יבחר
להשרות, ולהמשיך ולהשרות, שם את שכינתו בצורה מלאה.
הרעיון רמוז גם בשם ירושלים - ה' יראה.
תפילה ותקווה ש ה' יראה את המקום - הבט משמים וראה...
(ראיה ובחירה משמשות כלשונות מקבילות, כגון
בפרשתנו: "השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה . כי אם במקום אשר יבחר
ה...").
תגובות
הוסף רשומת תגובה