דברי תורה לפרשת השבוע

 בס"ד פרשת בלק – להקשיב מעבר למילים   לפני כמה שנים הגעתי לניחום אבלים אצל חבר טוב שלי שבתו בת 4 טבעה בכנרת. ישבתי וחשבתי בליבי: איך מנחמים את ההורים? מה אפשר לומר אחרי כזו טרגדיה? ישבתי, וראיתי את הדמעות של האב ללא מילים. אחרי כמה דקות אמר האב: "ה' אוהב אותנו, וזה גזירה משמים. הבת שלי טבעה צמוד לאמא שלה, וכמה מטרים ממני, במים בגובה 40 ס"מ. כשילד טובע לא שומעים ולא רואים. לא נתפס  כמה ריכוז ותשומת לב חייבים להיות לנו כל הזמן".   בפרשתנו, מסופר על בלק שמבקש מבלעם לקלל את עם ישראל. בפשטי המקראות לא מובן מה היה חטאו של בלעם. בלעם מבוטל לדבר ה' באופן מוחלט. ועושה ככל אשר ה' ציווה אותו. ולא מובן מדוע ה' כועס עליו כל כך? בתחילה, בלק פנה אליו, הוא ביקש רשות מה' ללכת, וה' אומר לו לא ללכת. ולכן בלק סירב. אחר כך הייתה פנייה נוספת, שבה ה' החזיר לו תשובה חיובית, אז הוא הולך. בדרכו, המלאך מעכב את האתון 3 פעמים. כל פעם היא עוצרת, פעם אחת היא מכאיבה לבלק. וכשהוא מכה אותה, היא צועקת עליו. מה האתון מצפה שהיא תלך מהדרך ובלעם לא יעשה כלום...

בס"ד פרשת אמור - חינוך לא להיות כמו כולם מספרים שהרב יוסף שלמה כהנמן (ראש ישיבץ פוניוביז') התארח פעם אצל עשיר אחד. בסיום הסעודה שאל העשיר את הרב: "אינני יודע מה לעשות, אני משקיע כספים רבים בלימוד תורה, ואומר לילד שלי כמה זה חשוב הלימוד, אבל הוא רוצה להתעסק בכסף". ענה לו הרב: "בזמן שדיברנו דברי תורה בשולחן לא הפריע שילד לא מקשיב ומשחק, כשהילד אמר דבר תורה אתה נמנמת, אבל כשהוא זרק כדור לעבר אגרטל הקריסטל שקנית באפריקה, כעסת עליו, והדגשת כמה זה יקר, וכמה הוא עלה לך. נראה לי, שהילד הבין דרכך מה הדברים שבאמת חשובים בחיים".   פרשת אמור פותחת בפסוק (ויקרא כא, א) : "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו". השאלה הזועקת היא היא למה כתוב גם "אמר" וגם ו"אמרת". ועונה על כך רש"י על פי הגמרא (יבמות דף קיד עמוד א) : "אמור... ואמרת - להזהיר גדולים על הקטנים ".   על דברי רש"י עולה שאלה : למה דווקא בדיני טומאה למת, הגמרא כותבת שצ...

בס"ד פרשת האזינו – לקבל מלמעלה או להנביע מלמטה   ישנו קונפליקט שעומד בפני כל מתבגר. עד כמה לשמוע ולקבל, ועד כמה לחפש בעצמי. עד כמה לפעול לפי ההנחיות, או לבחון בעצמי את הדברים.   רוב המתבגרים רוצים להגיע למסקנות החיים בעצמם: מה טוב להם וממה עדיף להתרחק. הם רוצים לחוות, להרגיש ואפילו ליפול ובתנאי שהם סללו את הדרך שלהם, ולא שהכריעו להם מהי הדרך הנכונה.   מאידך, ההורים רוצים לתת לילדיהם את הכלים האופטימליים על מנת שיצלחו את החיים באופן הטוב ביותר.   חשבתי שניתן לזהות את הקונפליקט מתוך פסוקי הפרשה: מצד אחד כתוב (דברים לב, ז) : "שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ". המבטא ביטול לדור הקודם היודע. ומאידך כתוב שהאדם צריך להחכים ולהגיע למסקנות מעצמו (דברים לב, כט) : "לוּ חָכְמוּ - יַשְׂכִּילוּ זֹאת, יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם".   האם צריך להחכים ולהבין את המשמעות של חיים בעצמי או לשמוע לעצות הגדולים? האם להיות דור המחקה את דור קודמו או דור יצירתי שנותן דרור למחשבותיו? ועוד יש לשאול, כיצד מגשרים על הפער בין הרצון לממש את הייעוד שלי על פ...

  ‎בס"ד פרשת כי תצא – למה להרוג את הילד? בפרשתנו מובא מצווה של בן סורר ומורה (דברים כא, יח - כא): "כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם: וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ: וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא: וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ:"   על פסוקים אלו עולה שאלה גדולה, וכי הורגים ילד בגלל שלא שומע בקול הוריו וזולל וסובא?   המשנה (סנהדרין פרק ח משנה ה) עונה על כך: "בן סורר ומורה נדון על שם סופו, ימות זכאי ואל ימות חייב שמיתתן של רשעים הנאה להן והנאה לעולם".   כעין זה כותבת גם הברייתא המובאת בגמרא (סנהדרין עב.): "תניא רבי יוסי הגליל אומר: וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי יצא לבית דין ליסקל? אלא הגיעה תורה לסוף...

  בס"ד פרשת במדבר – שוערים ומשוררים   חומש ויקרא נקרא בפי חז"ל: "תורת כהנים", משום שהוא מתעסק בעיקר בענייני עבודת הכהנים במשכן. שמעתי מהרב אשר וייס שליט"א שלחומש במדבר ניתן לקרוא תורת הלוויים , משום שחלק ניכר ממנו עוסק בכך:   א.   "ואתה הפקד את הלווים על משכן העדות". ב.   מניין הלווים, ג.     פדיון הלווים, ד.    עבודת הלוויים במשכן. ה.   מטה הלווים שפורח (בפרשת קרח), ו.      פנחס שקם מתוך הלווים והורג את זמרי וכזבי. ז.     חלוקת הארץ לשבטים ולא ללוויים. (פרשת מסעי) ח.   רוצח בשגגה שגולה לערי הלווים.   (פרשת מסעי)   עבודת המשכן היא עבור כל יהודי. כל יהודי הוא בבחינת כהן בביתו. משמעות הדבר היא שישנם 3 כלים במרכז המשכן: מנורה, שולחן ומזבח. יש לכל אחד מהם תפקיד מסוים כנגד תורה, עבודה וגמילות חסדים: ·      מנורה – תורה "נר מצווה ותורה אור". ·      מזבח – עבודה "תפילה כנגד הקורבנות". ·      שולחן...

 בס"ד פרשת חקת – גיל ההתבגרות של עם ישראל סיפור : שאלתי פעם בחור לפני בר מצווה שלו: מה עדיף לדעתך, להיות ילד או מבוגר? והוא אמר לי: "להיות ילד זה יותר כיף, כי דואגים לך לכל מה שאתה צריך, ואין לך דאגות. אבל להיות מבוגר זה יותר משמעותי". אהבתי את התשובה שלו. נציג שתי שאלות מפרשתנו: שאלה אחת : למה ה' כל כך כעס על משה ועל אהרון שהם היכו את הסלע ולא דיברו אליה, הרי בפרשת בשלח הוא ביקש בפירוש ממשה להכות את הסלע ויצא ממנה מים, והיה בזה קידוש ה' גדול? שאלה שניה : בפרשתנו מופיע שירת הבאר: "אז ישיר ישראל את השיר הזאת עלי באר ענו לה". למה כאן כתוב "ישראל", ואילו בשירת הים כתוב "אז ישיר משה ובני ישראל?" נראה לענות, ש פרשת חקת היא בשנת ה-40 של המדבר . מפרשת קרח עברו 38 שנה. כעת עם ישראל התבגר, והוא לקראת הכניסה לארץ ישראל, והיחס כלפיו חייב להיות שונה. כשילד מתבגר כבר אי אפשר להתייחס אליו בעונשים פיזיים, צריך לדבר אתו להקשיב לו. הנהגה של הכאה מתאימה לדור המדבר, היא לא מתאימה להנהגה של ארץ ישראל . בארץ ישראל ההנהגה היא של ילד בוגר ...