פרשת אמור - לא להיות כמו כולם

בס"ד

פרשת אמור - חינוך לא להיות כמו כולם

מספרים שהרב יוסף שלמה כהנמן (ראש ישיבץ פוניוביז') התארח פעם אצל עשיר אחד. בסיום הסעודה שאל העשיר את הרב: "אינני יודע מה לעשות, אני משקיע כספים רבים בלימוד תורה, ואומר לילד שלי כמה זה חשוב הלימוד, אבל הוא רוצה להתעסק בכסף". ענה לו הרב: "בזמן שדיברנו דברי תורה בשולחן לא הפריע שילד לא מקשיב ומשחק, כשהילד אמר דבר תורה אתה נמנמת, אבל כשהוא זרק כדור לעבר אגרטל הקריסטל שקנית באפריקה, כעסת עליו, והדגשת כמה זה יקר, וכמה הוא עלה לך. נראה לי, שהילד הבין דרכך מה הדברים שבאמת חשובים בחיים".

 

פרשת אמור פותחת בפסוק (ויקרא כא, א): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו".

השאלה הזועקת היא היא למה כתוב גם "אמר" וגם ו"אמרת". ועונה על כך רש"י על פי הגמרא (יבמות דף קיד עמוד א): "אמור... ואמרת - להזהיר גדולים על הקטנים".

 

על דברי רש"י עולה שאלה: למה דווקא בדיני טומאה למת, הגמרא כותבת שצריך להזהיר את ההורים על הילדים, הרי מצוות חינוך היא בכל דבר ודבר?

 

ישנם תירוצים שונים, אך ברצוני להציע רעיון שמקווה שיש בו מן האמת. טומאת מת לכהנים זו טומאה שהיא לא שייכת אצל כולם, אלא רק אצל הכהנים.

הילדים של הכהן, מסתכלים ימינה ושמאלה ואומרים: זה לא הוגן, למה לכולם מותר להיטמא, אפילו לאחיות שלנו מותר ורק לנו אסור. באה התורה ללמדנו שההורים צריכים להתייחס לילד ולומר לו אתה שונה מכולם, אתה בן של כהן.

זה היסוד של כל החינוך: אז מה שכולם קנו נעליים מסוימות, אז מה שלכל החברות עשו טיול מיוחד, אז מה שלכל הילדים יש פלאפון, אנחנו לא כולם, אתה בן של כהן.

 

אחת הבנות שלי פעם אמרה לי: "כל החברות שלי יכולות לצאת בליל שבת להיפגש בלי שעת הגבלה, ורק אצלנו אתם אומרים לי מתי לחזור". אמרתי לה: "מה שם המשפחה שלנו? משפחת כולם?". למפרע התברר שעוד הורים שמחו בכך.

 

יש לי קרובת משפחה שבילדותה גילתה שהיא חולת צליאק, ומאז היא יודעת להיזהר שלא לאכול מאכלים עם גלוטן. פעם היא אמרה שמאז שהיא גילתה את זה, היא הרגישה שהיא מיוחדות במשהו מהשאר.

 

חינוך משמעותו להבין את המיוחדות שלנו מהשאר. אבא שלי אמר לי כמה פעמים שלחנך ילדים בין גויים לפעמים זה יותר קל, משום שאתה יודע שאתה שונה מהם לחלוטין.

 

כמובן שצריך להתחשב גם בחברה של הילדים, אבל כשההורים ידעו שהם לא מחויבים לחברים של הילדים שלהם, יתנהל חינוך אמיתי. זהו אחד מיסודות החינוך להטמיע בילד שהוא לא עושה משהו כמו כולם, אלא החינוך הוא אישי ומיוחד כל אחד ואחד בפני עצמו.

 

אם רק נדע לא לחשוש לחנך את ילדנו לדרך התורה והמצוות, ולהרגיש את המיוחדות שלהם נזכה להוסיף קצת בחינוך.


תגובות

הנקראים ביותר

פרשת תולדות - אהבת הילדים ללא תנאי

פרשת תזריע - מאמין וזורע

פרשת ויצא - האמת שנראית כשקר

פרשת נח - פתיחות או סגירות

פרשת אמור - השגרה המרגשת

פרשת כי תשא - בין הרצוי למצוי

פרשת קדושים - מה זו קדושה?

פרשת מצורע - המטמון שבייסורים

פרשת פינחס - מהו שלום אמיתי?

פרשת לך לך - איך מקרבים?