רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית ארץ ישראל

סוכות - חג סוכות וארץ ישראל

תמונה
  בס"ד סוכות - סוכות וארץ ישראל דרשה ליל סוכות תשפ"ג – בית הכנסת המרכזי יד בנימין – הלל מרצבך צולם על ידי אלישע גרוסברג   -        ישנו תיאור מרתק על קיום מצוות סוכה בימי נחמיה (פרק ח, יג,יח) : "(יג) וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי נֶאֶסְפוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְכָל־הָעָם הַכֹּֽהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֶל־עֶזְרָא הַסֹּפֵר וּלְהַשְׂכִּיל אֶל־דִּבְרֵי הַתּוֹרָֽה: (יד) וַֽיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק בְּיַד־מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִֽי: (טו) וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל־עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי־זַיִת וַעֲלֵי־עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתֽוּב: פ (טז) וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל־גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָֽיִם: (יז) וַיַּֽעֲשׂוּ כָֽל־הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן־הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ

פרשת דברים - מתן תורה או מתן חורבן

תמונה
 בס"ד פרשת דברים - מתן תורה או מתן חורבן מהו הר חורב? ספר דברים פותח בדברי משה רבנו לעם ישראל, הנמשכים לאורך כל הספר. על פי פשוטו של מקרא, הפסוק הראשון שבו משה מתחיל לתאר באופן ישיר את מסע בני ישראל הוא (דברים א, ו): " ה' אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר, רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה ". חז"ל מבארים לנו שחורב זהו הר סיני (בבלי שבת שבת דף פט ע"ב): " אמר רבי אבהו: הר סיני שמו, ולמה נקרא הר חורב? שירדה חורבה לאמות העולם עליו ".   תמיהות על הפסוק על פסוק יש לשאול מספר שאלות: 1.      מדוע כתוב "ה' א-להנו", הרי מספיק שיהיה כתוב אחד משמותיו של ה'? 2.      למי מופנה הצווי: "לאמור"? ולשם מה צריך לאמור בכלל, הרי זה היה ציווי חד פעמי? 3.      מדוע ה' אומר "רב לכם", מה רע שישבו בהר סיני ויעסקו בתורה? היש דבר נפלא מכך?! 4.      מדוע כתוב דוקא "בהר הזה" זה מיותר, היה מספיק שיהיה כתוב: "רב לכם לשבת בחורב"? 5.      אם הר סיני והר חורב זה אותו דבר, מדוע נכתב כא

פרשת כי תבוא - ההפך מהר סיני

תמונה
בס"ד פרשת כי תבוא - ההיפך מהר סיני תיאור המעמד הברית בכניסה לארץ בפרשתנו מובא פעם נוספת (אחרי שהופיע כבר בפרשת ראה) הציווי על המעמד המיוחד שצריך לעשות בכניסה לארץ ישראל בהר גריזים ובהר עיבל (דברים פרק כז, א-ט) : "וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד: וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל:... וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב... וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִים... וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל ... וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל קוֹל רָם:"   המשנה במסכת סוטה (פ"ז מ"ה) , מתארת את מבנה המעמד המרשים שהיה באותה העת: "ברכות וקללות כיצד? כיון שעברו ישראל את הירדן ובאו אל הר גריזים ואל הר עיבל שבשומרון שבצד שכם... ששה שבטים עלו לראש