סוכות - חג סוכות וארץ ישראל
בס"ד
סוכות - סוכות וארץ ישראל
דרשה ליל סוכות תשפ"ג – בית הכנסת המרכזי יד בנימין – הלל מרצבך
- ישנו תיאור מרתק על קיום מצוות סוכה בימי
נחמיה (פרק ח, יג,יח):
"(יג) וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי
נֶאֶסְפוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְכָל־הָעָם הַכֹּֽהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֶל־עֶזְרָא הַסֹּפֵר
וּלְהַשְׂכִּיל אֶל־דִּבְרֵי הַתּוֹרָֽה: (יד) וַֽיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֲשֶׁר
צִוָּה יְקֹוָק בְּיַד־מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג
בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִֽי: (טו) וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל־עָרֵיהֶם
וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי־זַיִת וַעֲלֵי־עֵץ שֶׁמֶן
וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתֽוּב:
פ (טז) וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל־גַּגּוֹ
וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב
שַׁעַר אֶפְרָֽיִם: (יז) וַיַּֽעֲשׂוּ כָֽל־הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן־הַשְּׁבִי סֻכּוֹת
וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹֽא־עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן־נוּן כֵּן בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹֽד: (יח) וַיִּקְרָא
בְּסֵפֶר תּוֹרַת הָאֱלֹהִים יוֹם בְּיוֹם מִן־הַיּוֹם הָֽרִאשׁוֹן עַד הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן
וַיַּֽעֲשׂוּ־חָג שִׁבְעַת יָמִים וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת כַּמִּשְׁפָּֽט:"
- שאלה: וצריך להבין
מדוע לא עשו מימות יהושע בן נון עד ימי נחמיה סוכות?
- הפרשנים
נותנים תשובות שונות:
o
הגמרא
(בבלי ערכין לב, ב) – הם ישבו בסוכות תמיד, אך מימות יהושע, "לא מנו שמיטין ויובלות
וקדשו ערי חומה".
o
מצודת דוד – "עשו המצוה מן המובחר"
שבנו סוכות בהידור, כמו בימי יהושע.
o
המלבי"ם
– "שעשו
ברה"ר שהוא סוכת הקהל, שכן היה עתה תנאי ב"ד".
- מכל מקום, מתוך ההשוואה בין הסוכה לימות יהושע,
נראה שישנו קשר בין מצוות סוכה לעלייה לארץ ישראל.
- שאלה: מה הקשר בין
2 המצוות הללו?
- ננסה להציע 8 סיבות על
הקשר בין סוכות לארץ ישראל:
1. התלמוד ירושלמי (מסכת סוכה פרק ב הלכה י)
המקור למצוות הישיבה סוכה היא ממצוות ירושת הארץ:
"כתיב [ויקרא כג מב] בסכת תשבו ואין
תשבו אלא תדורו. כמה דאת אמר [דברים יא לא] "וירשתם אותה וישבתם בה".
שיהא אוכל בסוכה ומטייל בסוכה ומעלה כליו לסוכה".
2. עניינה של סוכה זה לזכור שאנו עראיים בזה
העולם ("סוכה דירת עראי בעינן"), ודווקא בארץ ישראל כשאדם מקבע את
ישיבתו בארץ הוא צריך לזכור את היסוד הזה. כפי שכתוב בתורה[1]:
"כִּי
ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה ... וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ
וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: הִשָּׁמֶר
לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֹתָיו
וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם: פֶּן תֹּאכַל
וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ: וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ
יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה: וְרָם
לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם
מִבֵּית עֲבָדִים":
3. עניינו של סוכות זהו גשם מבחינות רבות
(ארבעת המינים נועדו לרצות על הגשם, הושענא, ניסוך המים, אמירת משיב הרוח ועוד).
ובקשת גשמים כידוע קשורה דווקא לארץ ישראל, כפי שכתוב בתורה (דברים יא, יא – יג)
"וְהָאָרֶץ
אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר
הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם: אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד
עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה:"
4. מובא בשם הגר"א (קול התור פרק א סעיף ז),
שסוכה ויישוב ארץ ישראל אלו 2 המצוות היחידות שניתן לקיימם בכל גופו, מבלי
לעשות דבר.
"שתי
המצוות שהאדם נכנס בהן שלם בכל גופו הן סוכה וארץ ישראל. ורמז נתן לזה
בפסוק "ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון".
והוסיף:
סוכה מצוותה תעשה ולא מן העשוי אף ציון כך, וכאמור במדרש על הפסוק: "ובא
לציון גואל- כל זמן שציון אינה בנויה, עדיין הגואל לא בא. וכדברי חז"ל:
"מכיון שירושלים נבנית בן דוד בא", ובמדרש: "אין בן דוד בא עד שתהא
ירושלים נבנית".
5. הרוקח מסביר
שה'סוכות ממש' הם סוכות הלוחמים שלחמו על כיבוש ארץ סיחון ועוג.
6. האברבנאל (דברים
טז, יג) כותב שחג הסוכות הוא ב-3 הרגלים כנגד ארץ ישראל:
"ולכן צוה שיעלו לביתו שלש פעמים בשנה.
בחג המצות להודות לה' על שהוציאם ממצרים. ובחג השבועות להודות לפניו על שנתן להם
את התורה. ובחג הסכות להודות לפניו על הארץ ועל תבואותיה... וחג הסכות היה
גם הוא שבעת ימים מפני שבעת המינים שנשתבחה בהן ארץ ישראל".
7. וכעין זה כתב הרמב"ם (במורה נבוכים
ח"ג מ"ג), שקיום מצוות סוכות קשור לארץ ישראל גם מבחינת 4 המינים:
"ונראה לי בארבעת מינים שבלולב שהם שמחה בצאתם
מן המדבר אשר היה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון, ומים אין לשתות אל מקום
האילנות נותני הפרי והנהרות. ולקח לזיכרון זה הנאה שבפירות (תמר) והטוב שבריחו
(אתרוג) והיפה שבעלים (הדס) והטוב שבעשבים (ערבה) ואלו ארבעת המינים הם אשר קיבצו
שלושת הדברים האלה: האחד - רוב מציאותם בארץ ישראל בעת ההיא והיה כל אדם
יכול למוצאם. והענין השני - טוב מראם ורעננותם. והענין השלישי - עומדם על לחותם
ורעננותם בשבעה ימים מה שאי אפשר באפרסקים וברימונים ובאספרגל ובאגס וכיוצא
בהם".
8. חג הסוכות הוא חג האסיף, אחר שהאדם אסף את
התבואה, שגדלה לו בארץ ישראל, ואף ארץ ישראל אוספת את כל עמ"י מכל
הארצות אליה.
- שאלה: ישנה שאלה למה
לא מברכים על מצוות יישוב הארץ?
- הרב
דוד אברהם ספקטור זצ"ל בספרו אני לדודי ודודי לי (דרשות לימי
אלול ותשרי, דרשה לליל סוכות תשע"ג) כותב ככה:
"יש
כמה טעמים למה לא לברך על מצות ישוב הארץ (א. היא הכנה לקיום מצוות התלויות בארץ.
ב. שלא ניכר בישיבתו בארץ שעושה לשם מצוה. ג. על מצוה תמידית אין לברך). מכל מקום
לא נחה דעתי מכל הטעמים האלה, מפני שליבי אומר ומרגיש שיש כל יום לברך על המצוה
והזכות לחיות בארץ ישראל. וזה לכאורה לא פחות מהזכות לחיות שבעה ימים בסוכה.
לכן
שמחתי מאד שראיתי את חידושו של הרב חיים שרגא פייבל פרנק, שהיה רב שכונת ימין משה
בירושלים והוא היה בן דוד של הרב צבי פסח פרנק, שהיה רבה של ירושלים. בספרו
"תולדות זאב" (מסכת שבת חלק ב סה.) הוא כותב שיש לברך ברכה על מצות
יישוב הארץ, כשאר ברכות המצוות. והסיבה שלא נקבעה ברכה מיוחדת היא משום שהיא נכללת
בברכת המזון, שבה אומרים: "נודה לך ה' אלוקינו על שהנחלת לאבותינו ארץ
חמדה טובה ורחבה,, וחותמים "ברוך אתה ה' על הארץ ועל המזון". לכן לדעתו
יש לכוון באמירת ברכה זו על מצוות יישוב ארץ ישראל.
זאת
אומרת שהוא למעשה מסמיך הברכה של ישיבת ארץ ישראל לסעודה, וזה דומה למצוות סוכה,
שפסק בזה השו"ע (תרלט,ח): "נהגו שאין מברכים על הסוכה אלא בשעת
אכילה". וזה כדעת הרא"ש (סוכה ד,ג) וכו'. ומסביר הטור (תרלט) למה רק על
סעודה מברכים לישב בסוכה: "כיון שעיקר קביעות שאדם עושה בתוך הסוכה היא
האכילה, לכן מברך על האכילה ופוטר כל הדברים אפילו השינה שהיא חמורה מאכילה, שהרי
אוכלים עראי חוץ לסוכה ואין ישנים עראי מחוץ לסוכה".
- בחו"ל
בהרבה מקומות כמעט ואי אפשר לקיים את המצווה. דודים שלחי מקנדה ספרו לי שהיה מטר
שלג בסוכות. זכינו לקיים את מצוות בניית הסוכה בארץ ישראל.
- נסיים
בסיפור על המסירות של הסוכה בארץ ישראל מאת הרב מנחם ליבמן זצ"ל (שזיכיתי
ללמוד אצלו בגוש קטיף).
סיפור
על הרב מנחם ליבמן בחג הסוכות
לא רק
פצמ"רים ניתכו על גוש קטיף בשנים ההן; זמן לא רב לפני אותו חג סוכות חדר מחבל
ימ"ש למכינה הקדם-צבאית בעצמונה ורצח חמישה מתלמידיה. המצב הביטחוני היה מתוח
מאוד ובני היישוב התלבטו אם לישון בסוכה או שיש לוותר על כך השנה.
מכּריו
של הרב מנחם ליבמן שמעו ממנו שכנראה כן ילון בסוכה. כשנשאל אם לא מדובר בסכנת
נפשות – השיב כי הוא מרגיש שזה בסדר.
יריעות
הסוכה פרשו את כנפיהן והחג נכנס. בתפילת הלַיל בבית הכנסת הודיע הרב ראובן נתנאל,
רבה של עצמונה, שלמרות האהבה למצוַת שינה בסוכה – השנה, בשל פיקוח נפש, אסור
לתושבים לקיים אותה. לאחר הסעודה, כשהכוכבים כבר הבזיקו דרך חרכי הסכך, החליטו חלק
מבניו של הרב להישאר לישון בסוכה, ממורמרים מעט על הפּסיקה ההחלטית שלא אִפשרה
לבחור. כשהתעניינו אצל אביהם מה הוא מתכוון לעשות – פָּסַק לרגע מלימודו בספר ולא
פָּסַק דבר: "לא יודע", השתמט.
כשהתעוררה
המשפחה בבוקר לא היה קשה לנחש: הרב - מזה ומזה לא הניח עינוֹ – הגה מוצא, ולא נם
לאורך הלילה כולו.
סיפור על הברון רוטשילד שהתחיל
את תרומתו בחג סוכות
כולנו מכירים ומוקירים את תרומתו
העצומה של הברון בנימין רוטשילד להקמת היישוב בארץ ישראל. אך האם שאלנו את עצמנו
מי גייס את הברון לעזרת היישוב?
לאחר שהקים רב שמואל מוהליבר את אגודת
"חובבי ציון". ניסה לחבב את רעיון שיבת ציון על גדולי עמנו מארצות
אשכנז.
מאוכזב מחוסר הסכמתם להצטרף לרעיון הלך
הרב מוהליבר לפריז כדי לנסות בה את מזלו. הוא פנה לרב צדוק כהן, רבה של פריז
ולימים הרב הראשי של רבני צרפת, כדי לנסות ולהשפיע עליו לתמוך בהקמת המושבות בארץ
ישראל למען יהודי רוסיה.
הרב צדוק כהן הושפע מדבריו ומאישיותו
של הרב מוהליבר, והוא הציע לרב מוהליבר לדבר עם בנימין רוטשילד על כך. הרב צדוק
הצליח לקבוע פגישה לרב מוהליבר עם הברון דה רוטשילד.
הפגישה נקבעה ליום ראשון של חג הסוכות
תרמ"ג, ט"ו בתשרי (28.9.1882), בדיוק לפני 140 שנה. בשעה 14:00 בצהריים.
וכך בעיצומו של חג הסוכות צעד הרב
מוהליבר במשך שעתיים לפגישה עם הברון שלימים תחשב לגורלית.
כך סיפר עליה הרב מוהליבר: "בשעה
הקבועה נכנסתי לחדרו. אחרי רגעים שאלני הברון: 'מה שאלתך רבי?'. "...'אנוכי
באתי אליך שליח מאת אחי, בני-עמי, בהצעה גדולה וחשובה שנשמת עמנו תלויה בה - יישוב
ארץ-ישראל... אם תשמע להצעתי ותיענה לבקשתי להחיות את הארץ השוממה, אין זה אלא
משום שגורל עמך האומלל, הדווי והסחוף נגע ללבך! ואם גם לא תשים לב לדברי וריקם תשלחני
מאיתך - לא אתחרט על נסיעתי הקשה... אנוכי עשיתי את שליחותי.
"הברון שקע בהרהורים ולאחר
רגעי-דומייה ארוכים אמר: 'רבי, אם באת לבקש ממני עזרה כספית לצורכי העבודה הזאת,
בקש-נא את הסכום הדרוש - ואתנה. אבל, אם באת לרכוש את נפשי, חייב אני תחילה להימלך
עם ליבי ולעשות ראשית-כל ניסיון כלשהו, למען דעת איך יפול דבר".
הרב מוהליבר הציע לברון לניסיון כי
מספר יהודים בעלי ניסיון חקלאי, יעלו ארצה. הם יעבדו את הקרקע ונראה כיצד הדבר יצא
לפועל. הברון הסכים ו11 יהודים בני תורה נבחרו למשימה והם היו הגרעין המייסד
למושבה עקרון לימים מזכרת בתיה.
בסיום הפגישה הציע אחד מעוזרי הברון
לשלם לרב מוהליבר את הוצאות הדרך.
אמר לו הרב מוהליבר – הברון נתן לי כבר
די והותר. אנוכי קניתי את ליבו וזה יקר לי מכל הון.
הברון תרם רבות לישוב הארץ אך ניתן
לומר כי התחלת פעולתו לטובת ישוב הארץ התחילה באותה פגישה בחג הסוכות לפני 140
שנה.
גם על הסיפור ההיסטורי החשוב הזה חשוב
להודות בהלל של שמונת ימי החג וגם על נס ההצלה והנצחון במלחמת יום כיפור
בין המושבות שתרם להן: ראש פינה, זכרון
יעקב, ראשון לציון, פתח תקווה, מזכרת בתיה, כפר תבור, גבעת עדה, ובנימינה.
בנימינה קרויה על שמו בנימין. קיבוץ אשדות
יעקב קרוי על שם בנו, יעקב-ג'יימס.
זכרון יעקב (על שם אביו). מזכרת
בתיה קרויה על שם אימו. גבעת עדה על שם אשתו.
חג שמח,
הלל
מרצבך
תגובות
הוסף רשומת תגובה