סוכות - חג החיבור והדעת
בס"ד
סוכות חג החיבור והדעת
דרשה לחג סוכות תשע''ז - בית כנסת מרכזי יד בנימין –
הלל מרצבך
הקדמה
שמחה
גדולה לכולנו בהיכנס חג הסוכות. חג הסוכות הינו החג השלישי בין שלושת הרגלים (אחרי
פסח ושבועות). והינו החג השלישי בחגי תשרי (אחרי ראש השנה ויום כיפורים). חג
הסוכות זהו חג סיום, חג האסיף. הוא חג המאסף לנו את כל הפינות וסוגר אותם כראוי. את
שני המסלולים חג הסוכות משלים.
חג
הסוכות חג הדעת
על חג
הסוכות נאמר: "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת
הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". בחג זה אנו מצווים ממש לדעת. בעולם
הקבלה והחסידות אנו יודעים ש"הדעת" היא הדרגה השלישית במדרגות ההכרה[1].
כפי שבתפילה בנוסח ספרד בברכת הדעת אנו מציינים שלושה שלבים: "חכמה, בינה
ודעת".
יש את שלב
החכמה, המבטאת את החשיבה הראשונית של הרעיון. לאחריה יש את הבינה
המבטאת את הדרך לבנות את הרעיון הכוללת בתוכה כל פרטי הרעיון המעשיים, להבין את
הרעיון שהועלה בשלב החכמה (כדברי רש"י: "נבונים – המבינים דבר מתוך
דבר"). ויש את הדעת שהוא כבר שלב הקישור והחיבור לרעיון על מנת לבצעו.
משמעות הידיעה הינה הזדהות עמוקה, התקשרות פנימית אל הדבר, בבחינת – "וְהָאָדָם
יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ". הרעיון כבר מחובר אלינו, וניתן ליישמו.
תהליך
זה קיים במסלול של שלושת הרגלים ושל חגי תשרי.
המסלול
של שלושת הרגלים - אמונה
בשלושת
הרגלים אנו עוברים תהליך מעניין. הם מתחילים בחג הפסח, בו קבלנו את האמונה וההכרה
בבורא עולם שהוציאנו ממצרים – שלב החכמה. אך זה לא מספיק, ההכרה הראשונית
חייבת להיות מלווה בפרטים ודינים רבים שאותם קבלנו בחג מתן תורה – שלב הבינה,
להבין את כל פרטי קיום דבר ה'. לאחר מכן, מגיע חג הסוכות, בו אנו מגיעים לשלב הדעת,
בו אנו מצווים להיכנס לתוך המצווה, לקיים את מצוות הסוכה בכל גופנו.
יש
לציין שחג הפסח מקביל - לעם ישראל, חג השבועות - לתורת ישראל, וחג הסוכות - לארץ
ישראל.
ואכן
שתי המצוות היחידות שאנו מקיימים אותן מבלי לעשות דבר אלא רק בעצם היותנו שם אלו
ארץ ישראל וסוכה.
המסלול
של חגי תשרי - תשובה
בראש
השנה המלכנו את ה' למלך עם השופר וקבענו לעצמנו יעדים לשנה החדשה, רוצים להיות חלק
מהמלכת ה' – שלב החכמה. ביום כיפור פתחנו את כל הפרטים של המעשים השונים
שלנו, והתוודינו על כל חטאנו 10 פעמים מכל כיוון אפשרי, על מנת לתקן את כל
הקלקולים שאולי עוד נותרו אצלנו להראות שכל פרט ופרט תוקן עד תומו – שלב הבינה.
אחרי
שהיעדים הוגדרו והפרטים תוקנו, בסוכות אנו מגיעים לחיבור – שלב הדעת. אנו כבר יודעים מי אנחנו, ומה
רצוננו, ואנו מבקשים לשבת בסוכה ולהיות עם ה'. להתחבר פנימה.
חג
הסוכות כתהליך חתונה
בדרשה
לפני שעת הנעילה, הסברנו שמבנה חודש אלול, מתאים למבנה החתונה. חודש אלול – זה שלב
ההיכרות, ראש השנה כנגד האירוסין שבו מחליטים להתחתן, יום כיפור כנגד הנישואים שבו
כותבים את הכתובה עם כל הפרטים השונים כדי שהכל יהיה חתום כראוי, שעת הנעילה –
כנגד חדר ייחוד שננעלים עם ה'. וחג הסוכות הוא הדעת – החיבור, כנגד שבעת
הימים של השבע ברכות.
חג
הסוכות שבעה ימים
בעולם
הקבלי מיד אחרי שלושת שלבי ההכרה (חב"ד) מגיעים 7 ספירות נוספות, שהם היישום
המעשי של הרעיון שתוכנן מראש. הספירות בנויות לפי סדר כזה: חסד, גבורה, תפארת,
נצח, הוד, יסוד ומלכות.
חג
הסוכות שכפי שהסברנו הוא ה"דעת" מתישם באותן שבע ספירות. כל יום מימות
החג כנגד ספירה אחרת. וכנגדן, אנו מזמינים את שבעת האושפיזין למשך שבעה ימים, כל
אורח על פי הספירה המתאימה לו (אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף ודוד).
שמחת
תורה
את חג
שמיני עצרת, אנו פותחים את ההקפות בשמחת תורה אחרי ששלב הדעת הושלם, ומתחילים
בפסוק: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱ-לֹהִים אֵין עוֹד
מִלְבַדּוֹ". אחר שהדעת הושלמה והחיבור נעשה באופן מלא, נותר לנו יום שלם של
שמחה אישית.
סיפור
ישנו סיפור
על האתרוג של הרב שלמה קרליבך. שאישה אחת ביקשה ממנו להחליף איתו את האתרוג והוא
אמר לה "בשמחה רבה". שאלוהו תלמידיו למה הוא מסכים הרי הוא שילם עליו
הון תועפות, והאתרוג שלה ממש ממש פשוט. הוא ענה: "האתרוג זה כנגד הלב".
ומי שיש לו לב גדול הוא אוהב את הזולת, ואם היא מבקשת את האתרוג שלי, אתן לה באהבה.
לסיכום
נמצא,
שחג סוכות, הינו חג הדעת שבו אנו מחוברים עם ה', הוא חג האסיף שמאסף את כל החגים,
חג השמחה כי הגענו לשלמות, חג החיבורים,
חג
המאחד בתוכו את שבעים הפרים כנגד שבעים אומות העולם, חג שבו אנו נוטלים ארבעת
המינים: הצדיקים, הבינוניים והרשעים. חג שמאחד את כל הכוחות השונים ומכניס אותם
תחת כנפי השכינה, תחת צילא דמיהמנותא.
נתפלל
שנדע להצליח להיכנס לסוכה, ולאחד בתוכנו את כל הכוחות על מנת להיות שמחים עם ה',
מתוך אחדות פנימית וחיצונית, ומתוך ידיעה מוחלטת שה' עמנו בכל מעשה ידנו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה