דברי תורה לפרשת השבוע

 בס"ד פרשת בלק – להקשיב מעבר למילים   לפני כמה שנים הגעתי לניחום אבלים אצל חבר טוב שלי שבתו בת 4 טבעה בכנרת. ישבתי וחשבתי בליבי: איך מנחמים את ההורים? מה אפשר לומר אחרי כזו טרגדיה? ישבתי, וראיתי את הדמעות של האב ללא מילים. אחרי כמה דקות אמר האב: "ה' אוהב אותנו, וזה גזירה משמים. הבת שלי טבעה צמוד לאמא שלה, וכמה מטרים ממני, במים בגובה 40 ס"מ. כשילד טובע לא שומעים ולא רואים. לא נתפס  כמה ריכוז ותשומת לב חייבים להיות לנו כל הזמן".   בפרשתנו, מסופר על בלק שמבקש מבלעם לקלל את עם ישראל. בפשטי המקראות לא מובן מה היה חטאו של בלעם. בלעם מבוטל לדבר ה' באופן מוחלט. ועושה ככל אשר ה' ציווה אותו. ולא מובן מדוע ה' כועס עליו כל כך? בתחילה, בלק פנה אליו, הוא ביקש רשות מה' ללכת, וה' אומר לו לא ללכת. ולכן בלק סירב. אחר כך הייתה פנייה נוספת, שבה ה' החזיר לו תשובה חיובית, אז הוא הולך. בדרכו, המלאך מעכב את האתון 3 פעמים. כל פעם היא עוצרת, פעם אחת היא מכאיבה לבלק. וכשהוא מכה אותה, היא צועקת עליו. מה האתון מצפה שהיא תלך מהדרך ובלעם לא יעשה כלום...

בס"ד פרשת מסעי – מסע של תהליכים כל הורה יודע שכשהתינוק שלו מתחיל לזחול לפני שהוא התחיל להתהפך בעצמו, זה דורש בדיקה שאין לתינוק פגיעה ביכולות מוטוריות. גם כשתינוק מתחיל לרוץ בלי שהוא עדיין זוחל זה עשוי להעיד על פגיעה בגדילה לטווח ארוך. לכל שלב יש חשיבות ומשמעות.   פרשתנו פותחת בפסוק: "אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן".   שתי שאלות עולות על הפסוק: א)   כתוב "אלה מסעי" אז למה התורה מפרטת את מקומות החנייה של בני ישראל, ולא את מה שעברו במסעות עצמן? ב)   מהמילים: "אלה מסעי... אשר יצאו מארץ מצרים", נראה שבכל מסע ומסע בני ישראל יצאו ממצרים, לכאורה היה מדויק יותר לכתוב "אחר צאתם מארץ מצרים"  שמזה יובן שרק המסע הראשון הוא היה ביציאה מארץ מצרים?   הבעל שם טוב מסביר: שכנגד 42 מסעות שעם ישראל עברו ישנם 42 מסעות שנמצאים גם בחייו של כל יהודי מהרגע שהוא נולד עד מותו. מסעות הללו מתארים את המסע הרוחני שהאדם עובר בכל חייו. המסע הזה הוא משמעותי וחשוב לכל אדם ואדם.   והנה...