רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית תפילה

פרשת שלח לך - שני זכרונות במצוות ציצית

תמונה
בס"ד פרשת שלח – שני זיכרונות במצוות ציצית שני זכרונות בציצית בפרשת ציצית כתוב (במדבר פרק טו, לט-מ) : " וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם:  לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵא-לֹהֵיכֶם ". ישנה כפילות של הזיכרון במצוות ציצית. וצריך להבין מדוע נכפל פעמיים העניין של הזיכרון בציצית?   שני פירושים במהות מצוות ציצית בשאלה מה מהותה של מצוות ציצית מצאנו 2 הסברים בראשונים: האבן עזרא (במדבר טו לט) : "והמתפללים בטלית בשעת התפלה, יעשו זה בעבור שיקראו בקריאת שמע "והיה לכם לציצית"... רק לפי דעתי יותר הוא חייב להתעטף בציצית בשאר השעות משעת התפלה , למען יזכור ולא ישגה ולא יעשה עבירה בכל שעה , כי בשעת התפלה לא יעשה עבירה". כוונתו לומר שמצד האמת יותר חשוב להיות עם ציצית דווקא בשעה שאדם נמצא במקומות אחרים, שעיקר מטרת הציצית לשמור על האדם , שיזכור את ה', ולא יטעה אחר

פרשת פינחס - האם פינחס פעל באימפולסיביות?

תמונה
  בס"ד פרשת פינחס - האם פינחס פעל באימפולסיביות? האם למעשה פינחס קדמה ממחשבה? בסוף פרשת בלק מופיע מעשה נועז שעשה פינחס ובכך נעצרת המגפה מעם ישראל ( במדבר פרק כה, ז-ח) : "וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ. וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֻּבָּה וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". בפשטות הפסוקים, רואים שפינחס מחליט לקחת את החוק לידיים ולקום ולעשות מעשה של מחאה על חילול ה' שקורה בעולם. פעולה שניתן להחשיבה בתחילה כחוסר מחשבה רבה שבאה מתוך אינסטינקט של כעס וחוסר שליטה. אך חז"ל מלמדים אותנו שהדברים היו נראים קצת אחרת.   מה זה לפלל? בספר תהלים (פרק קו, ל-לא) ישנו פסוק מאוד מעניין אחר תיאור כל מה שעברו ישראל במדבר: "וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה:   וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה לְדֹר וָדֹר עַד עוֹלָם:" אנו רואים מלשון הפסוק שפינחס "עמד". הוא

פרשת בשלח - וְנַחְנוּ מָה?

תמונה
  בס"ד פרשת בשלח – וְנַחְנוּ מָה? התלונות של בני ישראל עם ישראל עובר בפרשת השבוע שבעה ניסיונות שונים של התמודדויות במדבר. והנה חודש אחרי יציאת מצרים, שלושה שבועות אחרי קריעת ים סוף, הליכה ביבשה בתוך הים. כל עדת בני ישראל מתלוננים ( שמות פרק טז, ב-ג): "וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר: וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב:"   תגובת משה ואהרון לתלונות מעניין לראות את תגובת משה ואהרון לטענתם (שמות טז, ו-ח) : "עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי ה' הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם : וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד ה' בְּשָׁמְעוֹ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם עַל ה' וְנַחְנוּ מָה כִּי תַלִּינוּ עָלֵינוּ: ... בִּשְׁמֹעַ ה' אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַלִּינִם עָלָיו וְנַחְנוּ מָה לֹא עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם

פרשת מקץ - ביטחון והשתדלות אצל יוסף

תמונה
 בס"ד פרשת מקץ - בטחון והשתדלות עונשו של יוסף פרשת השבוע שעברה (וישב) הסתיימה במילים (בראשית מ, כג): " וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף, וַיִּשְׁכָּחֵהוּ" . רש"י מבאר על פסוק זה על פי חז"ל (מדרשה רבה מקץ פט ג): "מפני שתלה בו יוסף בטחונו לזכרו, הוזקק להיות אסור עוד שתי שנים", ה' הוסיף ליוסף שנתיים במאסר, מפני שסמך על שר המשקים יותר מדי, ולא תלה בטחונו ב-ה' יתברך".   מדוע לא לעשות השתדלות? ולכאורה לא ברורים דברי המדרש, האם יוסף לא היה חייב מצד חובת ההשתדלות לעשות כל שביכולתו כדי לצאת מהבור?! מה חמור בכך שהוא ביקש עזרה משר המשקים שיזכיר לפרעה להוציא אותו מהבור!?   בגלל זה נענש במאסר שנתיים נוספות בכלא המצרי?!   דרגת יוסף שטבע היא נס הרב אליהו דסלר זצ"ל בספרו "מכתב מאליהו" (קונטרס "נס וטבע") מציע הסבר שלפי דרגתו של יוסף היה צריך לצפות לנס: "וזאת הייתה עיקר הטענה ליוסף שאחד שהורגל בזה שכל הטבע הוא נס היה צריך לחכות עוד יומיים לתת לקב"ה צ'אנס לגאול אותו".   "וְהוֹצֵאתַנִי