פרשת מקץ - ביטחון והשתדלות אצל יוסף
בס"ד
פרשת מקץ - בטחון והשתדלות
עונשו של יוסף
פרשת השבוע שעברה (וישב) הסתיימה במילים (בראשית מ, כג): "וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף, וַיִּשְׁכָּחֵהוּ".
רש"י מבאר על פסוק זה על פי חז"ל (מדרשה רבה מקץ פט ג): "מפני שתלה בו יוסף בטחונו לזכרו, הוזקק להיות אסור עוד שתי שנים", ה' הוסיף ליוסף שנתיים במאסר, מפני שסמך על שר המשקים יותר מדי, ולא תלה בטחונו ב-ה' יתברך".
מדוע לא לעשות השתדלות?
ולכאורה לא
ברורים דברי המדרש, האם יוסף לא היה חייב מצד חובת ההשתדלות לעשות כל שביכולתו כדי
לצאת מהבור?! מה חמור בכך שהוא ביקש עזרה משר המשקים שיזכיר לפרעה להוציא אותו
מהבור!? בגלל זה נענש במאסר שנתיים נוספות
בכלא המצרי?!
דרגת יוסף שטבע היא נס
הרב אליהו
דסלר זצ"ל בספרו "מכתב מאליהו" (קונטרס "נס וטבע")
מציע הסבר שלפי דרגתו של יוסף היה צריך לצפות לנס: "וזאת הייתה עיקר הטענה
ליוסף שאחד שהורגל בזה שכל הטבע הוא נס היה צריך לחכות עוד יומיים לתת
לקב"ה צ'אנס לגאול אותו".
"וְהוֹצֵאתַנִי
מִן הַבַּיִת הַזֶּה"
אך אולי ניתן
להציע הסבר אחר. עיקר הבעיה לא הייתה בכך שיוסף ביקש משר המשקים שיבקש עליו רחמים,
שאכן זוהי חובת ההשתדלות שלו. אלא עיקר הבעיה הייתה בכך שיוסף ייחס את ההצלחה בכך
לשר המשקים, כשאמר את המילים (בראשית מ, יד):
"וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַבַּיִת הַזֶּה". על כך נענש יוסף.
ה' אומר ליוסף כביכול: "מי יוציא אותך מהבור?! שר המשקים?!" זה כבר לא
חלק מההשתדלות. ההשתדלות זה לבקש עזרה, אך ההצלחה חייבת להיות מיוחסת רק
לקב"ה.
השתדלות מול ביטחון
גם בחנוכה
אנו מציינים ניצחון המכבים שעשו השתדלות מעשית בעבור הניצחון ולא סמכו על הנס. אך
הם ידעו לייחס את הצלחתם לקדוש ברוך הוא. זו הסיבה שאנו מציינים את
נס פך השמן בחג, המציין את הנס השמימי שכל ניצחונם של המכבים היו רק בעזרתו של ה'.
לסיום
נלמד מכך,
שחשוב מאוד להשתדל ולהתאמץ בכדי שהכל יצליח ויתנהל באופן הטוב ביותר, אך חשוב לא
פחות להאמין באמונה שלימה שמה שייצא בסופו של דבר, זה תלוי רק בה' יתברך, שכל
ההצלחות שלנו תלויות בו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה