בס"ד

פרשת וישלח – עמידה כנגד הפחד

מיהו האיש שנאבק עם יעקב?

בפרשתנו מסופר על המאבק שהתקיים בין יעקב אבינו לאיש מסתורי, שעשה לו מארב באמצע הלילה ליד הנחל. רש"י כותב לנו על פי המדרש שהיה זה שרו של עשיו.

אך בפרקי דרבי אליעזר מופיע פירוש אחר וקצת מפתיע: "עמד יעקב, והיה מתפלל לפני ה' ואמר: רבון כל העולמים, לא כך אמרת לי שוב אל ארץ אבותיך... ואהיה עמך, והלא עשו הרשע בא להרגני? מה עשה הקב"ה, שלח לו מלאך להושיעו להצילו מיד עשו, ונראה לו כאיש שנאמר: ויאבק איש עמו...". ישנו מדרש נוסף (ילקוט שמעוני וישלח רמז קלב) שכותב שאותו האיש היה המלאך מיכאל: "יש אומרים מיכאל היה".

 

מדוע יעקב עובר את מעבר היבוק

הרשב"ם (שם כג) והחזקוני (שם) מבארים את מעבר היבוק של יעקב באמצע הלילה באופן קצת שונה ממה שהכרנו. לדעתם, יעקב קם בלילה והעביר את משפחתו מזרחה - הוא מבקש לברוח מעשו! הוא נסוג מפחד (בראשית פרק לב, כב-כה): "וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק: וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶת הַנָּחַל וַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לוֹ".

 

המלאך ניסה לעודד את יעקב

לפני זה, ניתן להסביר שיעקב היה במצב של פחד וייאוש, בעקבות המצב שבו הוא היה. כפי שכתוב בפסוקים (בראשית לב, ח): "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ".

והנה מגיע המלאך מיכאל ונאבק אתו (בראשית לב, כה-ל): "וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר". הגמרא (חולין צא א) מספרת לנו: "כתלמיד חכם נדמה לו". מסתבר שהמלאך אמר לו: "אל תברח! אל תישבר! תיכנס לארץ!"

 

מהותו של המאבק בין יעקב למלאך

המאבק התרחש במשך לילה שלם, משמעותו שהיה ביניהם וויכוח נוקב. יעקב לא משתכנע ורצה לסגת, אך המלאך ממשיך לעודד. עד שמגיע הרגע הדרמטי: "וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ". מיכאל המלאך תופס ליעקב את הירך וכעת יעקב לא יכול לברוח ולסגת. יעקב חייב להישאר במקומו.

 

העידוד שנותן המלאך ליעקב

ייתכן שיעקב לא משתכנע, ורוצה לברוח בצליעה, ומבקש מהמלאך: "שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר" אני מפחד  שעשיו יבוא להרוג אותי בשעת הבוקר.

אומר לו מיכאל המלאך: "לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי", אתה מסוגל לברך יש לך כוח. כדי לעודד אותו שואל מיכאל: "מַה שְּׁמֶךָ".

יעקב כעת במצב נפשי ירוד, הוא רוצה לסגת. במחשבתו הוא לא יכול לברך אחרים, ולהתמודד מול עשיו הרע. הוא עונה למלאך: קוראים לי "יַעֲקֹב" מלשון עקב, אני קטן, וחסר כוח.

עונה לו המלאך: יש לך כוחות! אתה יכול להיות שר: "לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל".

 

כוחה של הברכה

אחר שמיכאל נותן ליעקב שם חדש, הוא נותן לו מהות חדשה, מאותו רגע יעקב מקבל כוחות נפש, ויש לו כוח לברך גם אחרים: "וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ, וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם".

מאותו הרגע זורחת ליעקב השמש: "וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל". וכעת הוא מסוגל לעמוד בגבורה מול עשיו הרשע. ברגע שיעקב מבחינה נפשית פנימית מספיק חזק, עשיו מבין שאין לו סיכוי, ומפנה את הארץ לכבודו.

 

טעם לאיסור אכילת גיד הנשה

על פי זה ניתן לומר שאיסור אכילת גיד הנשה יש לו משמעות נוספת: "עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה". משמעות האיסור הוא שלא נפחד ולא נתייאש. להמשיך ולהישאר במקום גם כששונאנו באים לפגוע בנו. המילה "לנשות" פירושו לשכוח.

אנו מצווים שלא לשכוח את הכוחות שה' נתן לנו, לא לשכוח שה' אתנו ושומר עלינו תמיד, גם כשיש חושך ומפחיד מאוד.