דברי תורה לפרשת השבוע

 בס"ד פרשת צו – החיבור בין הלילה ליום מצוות תרומת הדשן   בתחילת פרשת צו מתואר ציווי ה' למשה (ויקרא ו, א-ב) : " צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר ". היינו מצפים שהכתוב ימשיך ויפרט את פרטי קרבן העולה , אך למרבה הפלא התורה ממשיכה ודנה בנושא אחרי לחלוטין. הפסוקים עוסקים במצוות תרומת הדשן (ויקרא ו, ג-ד) : " וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ: וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל מָקוֹם טָהוֹר ", שינוי הנושא לא מובן לכאורה.   רקע על המצווה המיוחדת מצוות תרומת הדשן הייתה נעשית לפנות בוקר, לפני הקרבת קרבן התמיד של שחר, הכהן היה מרים קצת מהאפר של שאריות הקורבנות שבערו במשך הלילה ומניחו ברצפת העזרה סמוך למזבח. המשנה במסכת יומא מתארת את תהליך הבחירה של מי שיזכה למצוות תרומתה דשן (יומא פרק ב, א-ב) : "בראשונה כל מי שרוצה לתרו

בס"ד פרשת יתרו – כיבוד הורים כיסוד האמונה כיבוד הורים כחלק ממצוות בין אדם למקום בפרשתנו מופיע המעמד החשוב בעולם, מעמד הר סיני. במעמד זה ה' מוסר לנו את עשרת הדברות שהם יסוד דבר ה' לעם ישראל. הרמב"ן (שמות כ, יג) מבאר שחמשת הדברות הראשונים הם כנגד בין אדם למקום, וחמשת הדברות האחרונות הם כנגד בין אדם לחברו: "עשרת הדברות חמשה בכבוד הבורא, וחמשה לטובת האדם". ומקשה הרמב"ן מדוע כיבוד הורים נמצא בין חמשת הדברות שהם בין אדם למקום, הרי ההורים הם בני אדם, והיה מתאים להכניס אותם תחת החלק של אדם לחברו?   שלושה שותפים באדם ועונה הרמב"ן (שמות כ, יב-יג) : "כי השם אבינו הראשון, והמוליד אבינו האחרון , ולכך אמר במשנה תורה (דברים ה, טז) 'כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ' כאשר צויתיך בכבודי כן אנכי מצוך בכבוד המשתתף עמי ביצירתך... כי לכבוד הבורא צוה לכבד האב המשתתף ביצירה". מדברי הרמב"ן עולה, שהטעם שמצוות כיבוד הורים הינה בחלק של המצוות שבין אדם למקום, הוא משום שההורים שותפים יחד עם ה' בבריאת האדם. דבריו מבוססים על דב