דברי תורה לפרשת השבוע

 בס"ד פרשת פקודי - תחילתו השתדלות וסופו מתנה הרב הלל מרצבך -        אם נבקש מאדם להרים קרש שהרוחב שלו אמה (חצי מטר), העובי שלו אמה וחצי (75 ס"מ), והגובה שלו עשר אמות (5 מטר), לא רק שהוא לא יצליח הוא אפי' לא ינסה! זה לא הגיוני! ומה עם מבנה של 50 קרשים כאלו בשלושה כתלים, מתואמים ומחוזקים עם בריחים? אין סיכוי ! -        כשמשה בא להקים את המשכן היה שם משהו בלתי אפשרי. ה' אומר למשה להקים את המשכן, אבל משה לא היה מסוגל. כפי כותב רש"י  (לט,לג ד"ה ויביאו את המשכן): "שלא היה יכול להקימו שום אדם מחמת כובד הקרשים, שאין כח באדם לזקפן, ומשה העמידו. אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא איך אפשר הקמתו על ידי אדם, אמר לו עסוק אתה בידך נראה כמקימו, והוא נזקף וקם מאליו,  וזהו שנאמר (שמות מ,יז) "הוקם המשכן", הוקם מאליו". -        משה רבינו מלמד אותנו שהכל אפשרי כי מי שעושה כל פעולה זה לא אתה אלא הקב"ה שהוא כל יכול, אתה רק צריך להתחיל והשאר ה' יעזור לך לסיים. -      ...

בס"ד פרשת נצבים – הזדמנות לתקן היום   פרשתנו פותחת במילים (דברים כט, ט): "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם". ננסה לשאול כמה שאלות: א.     "נִצָּבִים" - למה התורה השתמשה דווקא במילה "נצבים"? ב.      "הַיּוֹם" - למה ישנו דגש על המילה "היום", בניגוד למתי? ג.       "כֻּלְּכֶם" - למה חשוב להדגיש שזה כולכם?   נראה להסביר, שיש כאן מסר שה' רוצה להעביר לנו. היום אתם נצבים, אתם עומדים חיים וזקופים, יש לכם הזדמנות לפעול לתקן ולשנות. אבל אסור לפספס את ההזדמנות, החיים אינם לנצח (תהלים צ, י) : "יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה".   מספרים שיום אחד רבי ישראל מסלנט (מייסד תנועת המוסר), ראה סנדלר שממשיך לעבוד בשעת ערב מאוחרת, כאשר הנר שעמד לפניו כמעט נגמר, ושאל אותו: "מדוע אינך סוגר את החנות ומסיים את עבודתך לפני שהנר יגמר?" ענה הסנדלר בתמימות: "כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן". חייך ר' ישראל ואמר: "כל זמן...