רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית מריבות

פרשת אמור - מריבות מיותרות

תמונה
 בס"ד פרשת אמור – מריבות מיותרות פרשיית המקלל בפרשתנו מסופר על מקלל שהזכיר שם שמים, ועונשו היה סקילה על ידי כל עם ישראל (ויקרא פרק כד, י-כג) : "וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי: וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ אֶל מֹשֶׁה וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן... וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיּוֹצִיאוּ אֶת הַמְקַלֵּל אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ אָבֶן וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה": בקוראנו פרשייה זו ישנן כמה שאלות שדורשות הבנה: א.       על המקלל כתוב: " בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי" למה זה חשוב לנו לדעת? לשם מה זה נצרך? ב.        "וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי " – מי הוא אותו " ה ישראלי"?   מי הם המקלל ובן הישראלי?

פרשת ויחי - למה דווקא מנשה ואפרים?

תמונה
בס"ד פרשת ויחי - למה דווקא אפרים ומנשה ? המנהג לברך את הילדים מנהג מקובל ונפוץ הוא לברך את הבנים בליל שבת בברכה הלקוחה מפרשתנו (בראשית מח', כ') : "ישִׂמךָ א‑להים כאפרים וכמנשה" (ו"ישימֵך א-להים כשרה רבקה רחל ולאה" - לבנות), ולאחר מכן לברכם ב"בברכת כהנים", דהיינו "יברכך ה' וישמרך" וכו'. כבר רש"י במקום כותב: "הבא לברך את בניו יברכם בברכתם ויאמר איש לבנו ישימך א-להים כאפרים וכמנשה". מנהג זה מופיע לראשונה בסידורו של ר' יעקב מעמדין, אבל התפשט מהר מאד ברוב קהילות ישראל.   מדוע דווקא אפרים ומנשה? נעסוק פה בשאלה מדוע נוהגים לברך את הבנים בנוסח "כאפרים וכמנשה"? וכי אין אישים אחרים בתנ"ך המהווים דוגמה לילדים? למה לא לברך אותם "כאברהם יצחק ויעקב" (במקביל לבנות שלגביהן מזכירים את האמהות)? או כשמות השבטים? האם אפרים ומנשה עשו מעשים כל כך מיוחדים כדי שנזכירם בכל ליל שבת? לשאלה זו, ברצוני להביא 5 תשובות שונות כאשר כל תשובה פותחת צוהר חדש ומעניין בפני עצמו.   א.          יזכו חינו

פרשת וישלח - להפוך אויב לאוהב

תמונה
  בס"ד פרשת וישלח – להפוך אויב לאוהב נשיכה או נשיקה בפרשתנו מתואר המפגש המרגש והדרמטי בין יעקב ועשיו, סוף של מסע נקמה (בראשית פרק לג, ד) : "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ".   וביאר רש"י על פי מדרש אגדה (בובר): "ולמה נקוד (המילה וישקהו)? מלמד שלא בקש לנשקו אלא לנשכו , ונעשה שיניו כמו שעוה ". והסביר זאת בעל השפתי חכמים : "לשון הקהה את שיניו , שהיה בדעתו לנשכו ".   הקשיים בדברי המדרש וצריך להבין מה קרה כאן למה השיניים של עשיו נמסות? למה הוא לא מצליח לנשוך את יעקב ?   מעבר לכך צריך להבין את המשמעות של דברי המדרש, וכי עשיו לא היה יכול להביא סכין ולפגוע ביעקב? האם בגלל ששיניו נמסו או שצווארו של יעקב נעשה קשה כשיש, עשיו מחליט לנשק את יעקב פתאום? לאן נעלמה נקמה בת עשרות שנים?   הדרך שנוקט בה יעקב כנגד עשיו יעקב יודע שעשיו אחיו בא למלחמה כנגדו. הוא אכן יכול להתארגן למלחמה, יש לו גם חיילים שמסוגלים להשמיד עיר שלימה (עיינו בסיפור שמעון ולוי שהשמידו עיר שלמה), אך מעדיף בדרך אחרת לנצח את המ