דברי תורה לפרשת השבוע

 בס"ד פרשת שופטים - נקיות ולקיחת אחריות הרב הלל מרצבך ·       בפרשתנו מופיע עונשו של העובד עבודה זרה (דברים יז, ז): "יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ:". על פסוק זה עולה שאלה גדולה: ·       מדוע דווקא העדים צריכים להיות הראשונים שהורגים את העובד ע"ז? לשם מה זה נצרך? ·       אפשר להסביר שזה לטובת ניקוי העדים שהיו קשורים למקרה עצמו. o      העדים היו בשעת המעשה וראו את החוטא עובד ע"ז, הם נפגעו רוחנית מראיית המעשה, העדות והעיסוק במקרה. כדי לנקות את עצמם מהחטא שראו, הם נלחמים נגדה. o      באופן זה יושרש בליבם חומרת העבירה , ולא תהיה להם שום זיקה לחטא, אלא ישנאו את המעשה הזה. o      יסוד זה דומה לדברי הגמרא (ברכות דף סג עמוד א): "שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין". היסוד שאדם שהיה קשור לאיזה חטא אפילו באופן עקיף אפילו בראייה בעלמא, צריך לדאוג לנקות ו...

פרשת ראה – אחריות היחיד על הכלל הרב הלל מרצבך פרשתנו פותחת בפסוק (דברים פרק יא, כו-כח) : " רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה:  אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם:". ותמהו הפרשנים מדוע פותחת בלשון יחיד (ראה) ועוברת ללשון רבים (לפניכם, תשמעו). תשובות שונות נתנו בזה. החתם סופר ביאר שמרמז על מה שכתוב בגמרא (תלמוד בבלי מסכת קידושין דף מ עמוד א) :   "ת"ר: לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת - אשריו שהכריע עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת - אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה".   וכן נפסק להלכה ברמב"ם (הלכות תשובה פ"ג ה"ד) שכל אדם צריך להבין את גודל האחריות שלו בכל מעשה שהוא עושה. כל אחד צריך לדעת אם גודל האחריות שיש למעשיו שהם משפיעים לא רק עליו אלא על כל העולם כולו.   כל הצרות הם בגללנו הרב חיים קנייבסקי שליט"א אמר פעם שכל אחד צריך לדעת שכל הצרות שקורות בעולם הם בגללו, משום שיש לנו אחריות על הכלל שלא חזרנו בתשובה כראוי....

 בס"ד כי תצא - דחיית סיפוקים ולקיחת אחריות אשת יפת תואר פרשתנו פותחת בדין אשת יפת תואר (דברים כא, ט-י) : " כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ: וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה:" וצריך להבין, מדוע התורה התירה לחייל לקחת לו גויה באמצע מלחמה? מדוע שהחייל לא יתגבר? מדוע לא נאמר כאן: "והיה מחנך קדוש" או "ונשמרת מכל דבר רע" כפי שכתוב בהמשך הפרשה, ופשוט ייאסר לבוא ולקחת את בנות העמים לנשים?   התמודדות עם יצר הרע נראה על פי דברי חז"ל שהפרשה עוסקת במקרה של קושי, כפי שנכתב בגמרא (קידושין דף כא.) : " לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות (גוססות) שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות נבילות " . הפרשייה עוסקת בחייל הפוגש אשת יפת תואר ואינו מסוגל לכבוש את יצרו. הדרכת התורה היא שבמקום שאין ברירה יש לפעול נכון עם יצר הרע, וכפי שכותב רש"י על הפסוק: " שאם אין הקב"ה מתירה, יישאנה באיסור ". ...

בס"ד פרשת חקת – האם המצוות הן עול? האם שווה להיות בר מצווה שאלתי הרבה חתני בר מצווה לפני שנכנסו בעול מצוות: האם עדיף להיות ילד או מבוגר? להיות בר מצווה זה קצת קשה. זה דורש הרבה יותר ומאוד מחייב. אפילו האבא כבר אמר: "ברוך שפטרני מענשו של זה", ואם כן היה אולי עדיף להישאר להיות ילד. אז למה אנחנו שמחים? נראה שהתשובה לכך היא שלהיות בר מצווה, זה אומר שיש לך יותר אחריות ומשמעות.  זו תשובה נכונה, אך אנסה להוסיף עוד רעיון.  אולי ניתן לומר גם שהמצוות לא חייבות להיות עול קשה, כי אם אתה שמח בהם, הם הופכים להיות הדבר הכי נעים שיש.   היסוד של מצוות פרה תלויה כל התורה ננסה לבאר זאת על פרשתנו. הפרשה פותחת בציווי על לקיחת פרה אדומה (במדבר פרק יט, ב) :   "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא   עָלָה עָלֶיהָ עֹל". כבר גדולי ישראל שאלו מדוע כותבת התורה "חקת התורה" ולא כותבת "חקת הפרה", כפי שכתוב בשאר הקורבנות כולם: "זאת חקת ...