דברי תורה לפרשת השבוע

בס"ד פרשת נצבים – הזדמנות לתקן היום   פרשתנו פותחת במילים (דברים כט, ט): "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם". ננסה לשאול כמה שאלות: א.     "נִצָּבִים" - למה התורה השתמשה דווקא במילה "נצבים"? ב.      "הַיּוֹם" - למה ישנו דגש על המילה "היום", בניגוד למתי? ג.       "כֻּלְּכֶם" - למה חשוב להדגיש שזה כולכם?   נראה להסביר, שיש כאן מסר שה' רוצה להעביר לנו. היום אתם נצבים, אתם עומדים חיים וזקופים, יש לכם הזדמנות לפעול לתקן ולשנות. אבל אסור לפספס את ההזדמנות, החיים אינם לנצח (תהלים צ, י) : "יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה".   מספרים שיום אחד רבי ישראל מסלנט (מייסד תנועת המוסר), ראה סנדלר שממשיך לעבוד בשעת ערב מאוחרת, כאשר הנר שעמד לפניו כמעט נגמר, ושאל אותו: "מדוע אינך סוגר את החנות ומסיים את עבודתך לפני שהנר יגמר?" ענה הסנדלר בתמימות: "כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן". חייך ר' ישראל ואמר: "כל זמן

  בס"ד פרשת יתרו – ללמוד לייחד משמעות המילה "ויחד" בפרשתנו פותחת (שמות יח, ט) בתגובתו של יתרו לאירועים שעברו בני ישראל: " וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם". נחלקו הפרשנים כיצד להסביר את משמעות המילה "ויחד", ננסה להביא מספר הסברים למילה זו:   א.   שעשה ברית מילה הגמרא (בבלי סנהדרין צד ע"א) כותבת: "ויחד יתרו, רב ושמואל, רב אמר: שהעביר חרב חדה על בשרו". לדעת רב הכוונה היא שיתרו התגייר על ידי שעשה ברית מילה. וכן הביאו פרשנים נוספים.   ב.   נעשה בשרו חידודין חידודין הגמרא ממשיכה ומבארת: "ושמואל אמר: שנעשה חדודים חדודים כל בשרו". וביאר רש"י : "נעשה בשרו חדודין חדודין {קמטין קמטין} , מיצר על איבוד מצרים".     ג.     לשון שמחה אונקלוס תרגם: "וחדי". וכן רש"י כתב בהסברו הראשון: "ויחד יתרו - וישמח יתרו, זהו פשוטו". וביאר הספורנו : "שמח על טובתם של ישראל".   ד.   שנעשה יהודי