פרשת יתרו - ללמוד לייחד

 בס"ד

פרשת יתרו – ללמוד לייחד


משמעות המילה "ויחד"

בפרשתנו פותחת (שמות יח, ט) בתגובתו של יתרו לאירועים שעברו בני ישראל: "וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם". נחלקו הפרשנים כיצד להסביר את משמעות המילה "ויחד", ננסה להביא מספר הסברים למילה זו:

 

א.  שעשה ברית מילה

הגמרא (בבלי סנהדרין צד ע"א) כותבת: "ויחד יתרו, רב ושמואל, רב אמר: שהעביר חרב חדה על בשרו".

לדעת רב הכוונה היא שיתרו התגייר על ידי שעשה ברית מילה. וכן הביאו פרשנים נוספים.

 

ב.  נעשה בשרו חידודין חידודין

הגמרא ממשיכה ומבארת: "ושמואל אמר: שנעשה חדודים חדודים כל בשרו".

וביאר רש"י: "נעשה בשרו חדודין חדודין {קמטין קמטין}, מיצר על איבוד מצרים". 

 

ג.    לשון שמחה

אונקלוס תרגם: "וחדי". וכן רש"י כתב בהסברו הראשון: "ויחד יתרו - וישמח יתרו, זהו פשוטו". וביאר הספורנו: "שמח על טובתם של ישראל".

 

ד.  שנעשה יהודי

מדרש תנחומא (ורשא - יתרו ז יח, ט) כותב כך: "אל תקרי ויחד אלא ויהד שנעשה יהודי".

 

ה.  כחרב חדה

במדרש אגדה (בובר - שמות יח סימן ט): "ויחד יתרו. מלמד שנעשה בשרו כחרב חדה". וצ"ע מה כוונתו.

 

ו.    מלשון חדוה

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב שמות יח סימן ט): "ויחד יתרו. לשון חדוה". וכן הביאו מספר פרשנים נוספים.

 

ז.    שיחד לבו לא-ל אחד

מדרש תנחומא כתב: "ויחד יתרו. שיחד לבו לאל אחד". וכן כתב בעל הטורים ועוד פרשנים.

 

ח. מלשון אחדות

רבינו בחיי ביאר: "יחד מלשון אחדות, לפי שנתגייר". נראה לומר שכוונתו שהוא התאחד עם עם-ישראל.

 

ט. מלשון ייחודים

בעל התולדות יעקב יוסף בספרו צפנת פענח (פרשת יתרו) ביאר שיתרו עשה ייחודים: "שייחד שמו של הקב"ה, שנעשה הכסא {גימטרייה 86} גימטריא אלהים {גימטרייה 86} שלם".

וכן כתב המאור עינים (ליקוטים ד"ה דבר אל בני). וכן כתב המראה יחזקאל (הגדה של פסח, ד"ה וז"ש ויחד יתרו).

 

י.     מלשון חידה

הציע לי ידידי, ר' משה ליסצין הי"ו הסבר נוסף למילה "ויחד" מלשון חידה. היה בעיניו של יתרו חידה כיצד הגיעו ישראל לכזה מקום מרשים וגבוה. כיצד גברו על מצרים, עמלק ושרדו במדבר בצורה כה מרשימה.

 

יא.   מלשון מיוחדות וייחודיות

אולי ניתן להציע הסבר נוסף לענ"ד, יתרו (בניגוד לרוב העולם) החליט להתבונן ולתת תשומת לב למתרחש. יתרו ייחד את האירועים שקרו, והרגיש את המיוחדות שלהם. הוא נתן למתרחש את המשמעות העמוקה, את המיוחדות והייחודיות שלו, ומתוך כך בא להתגייר.

 

המסר אלינו

כמה חשוב לייחד את עצמנו לדברים חשובים לנו. לראות את הדברים המיוחדים לנו.

כמה מידע לא רלוונטי זורם אצלנו (הודעות, חדשות, סרטונים). חשוב לתת את הדעת מה אנחנו מייחדים?

האם מיוחד אצלנו זה הרגישות לצרכים של הזולת (מישהו חולה, מישהו לא נראה טוב).

האם אנו מייחדים את המשפחה שלנו?

כמה אנשים ראו את קום המדינה והחליטו להתעלם. רואים ניסים מפעימים ולא מתרגשים (לא ייחדו לכך חשיבות).

 

"וישמע יתרו"

וכי כולם לא שמוע? – יתרו החליט לשמוע. לתת את תשומת הלב. לייחד את המאורע. דווקא יתרו שמע ולא כולם. הוא בחר מה לשמוע.

 

סיפור על רגישות לזולת

שבת אחת הגיע הרב ישראל סלנט להתארח אצל תלמיד שלו. הרב ישראל שמע שהיהודי מאריך בשולחן השבת, ויש מטעמים רבים, ויש לו משרתת יהודייה שמגישה את כל האוכל ברוב פאר והדר. הרב ישראל אמר לתלמידו שהוא מוכן להגיע בתנאי שיקצר מאוד בסעודה. התלמיד שרצה מאוד שרבו יתארח אצלו הסכים. ואכן הסעודה הייתה מהירה מאוד, מנה אחרי מנה, שיר אחד, ד"ת קצר וברכת המזון. בסיום הסעודה ניגש ר' ישראל מסלנט למשרתת ואמר לה שהוא מתנצל שהיא עבודה כל כך מהר. אך המשרתת אמרה לו: "ההפך, תודה רבה לך כבוד הרב. כל שבת אני רוצה להגיע לביתי למשפחה שלי לסעודת שבת ואינני מספיקה בגלל שהסעודה כאן ארוכה כל כך, השבת אזכה לסעוד גם עם ילדיי".

הסתכל הרב ישראל על תלמידו ואמר לו: "אתה מבין למה היה חשוב לי שנסעד מהר?! להקפיד בסעודה ארוכה על חשבון יהודי אחר, זו מצווה שבאה בעבירה.

 

לסיום

שנזכה לשים לב למיוחדות של המאורעות המתרחשות סביבנו, לדברים החשובים באמת. ומתוך כך נתחזק באמונה ב-ה'.

תגובות

הנקראים ביותר

פרשת תולדות - אהבת הילדים ללא תנאי

פרשת ויצא - האמת שנראית כשקר

פרשת תזריע - מאמין וזורע

פרשת כי תשא - בין הרצוי למצוי

פרשת נח - פתיחות או סגירות

פרשת פינחס - מהו שלום אמיתי?

פרשת תצוה - להאיר את העולם

פרשת לך לך - איך מקרבים?

פרשת לך לך - תאווה או אחווה

פרשת קדושים - מה זו קדושה?