פרשת תרומה - המשכן כמבנה רוחני
בס"ד
פרשת תרומה – המשכן
כמבנה רוחני
הסודות
שבבניית המשכן
בבואנו
להתבונן בפרשת מבנה המשכן שבפרשתנו, ניתן לחוש שיש סודות עומקים לכל כלי וכלי כפי
שהתורה מתארת. ננסה קצת להבין את המשמעות הרוחנית של כל הכלים הללו שמוזכרים לנו
בפרשה.
בגמרא
(בבלי בבא בתרא כה:)
כתוב כך: "אמר
רבי יצחק: הרוצה שיחכים - ידרים, ושיעשיר - יצפין, וסימניך: שלחן בצפון ומנורה
בדרום".
אם
נעמיד את שושנת הרוחות לפנינו, המזרח הוא החלק הקדמי "קדמה" (שלא כמו
אצלנו שהצפון במפות הוא למעלה בעת העתיקה המזרח היה החלק העליון). צד ימין זה
דרום, וצד שמאל זה צפון. וכפי שאומר המדרש (אוצר המדרשים
(אייזנשטיין) פנחס בן יאיר עמוד 476): "הדרום נקרא ימין והשמאל נקרא צפון שנאמר
"צפון וימין אתה בראתם"."
מנורה כסמל
החכמה והשפע
המנורה
הועמדה בדרום, צדו הימני של העולם. בתורה קוראים לדרום "תימן" שמשמעותו
"לימין", כפי שכתוב בשיר השירים (פ"ד
טז): "עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן".
צד ימין בתורת הנסתר מבטא את החסד והשפע שקיים בעולם. המנורה אשר מדליקים אותה
בשמן זית זך, היא סמל החכמה והתבונה, כפי שאומרת הגמרא (ברכות
נז.): "הרואה שמן זית בחלום - יצפה למאור תורה".
המנורה מבטאת לנו את השפע של התורה והחכמה שמגיעה אלינו מה' יתברך. המנורה נותנת
לנו אור גדול שמשפיע עלינו.
השולחן כסמל
הצמצום והדין
לעומת
המנורה, השולחן הועמד בצפון. צפון הוא הצד השמאלי של העולם. בחכמת הקבלה,
הצד השמאלי של העולם הוא הצד שמבטא את מידת הדין, את הצמצום של החסד והשפע שניתן
לנו. כפי שכתוב בפסוק (תהילים פרק יז, יד):
"וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא
בִטְנָם", השפע של הצפון הוא מוגבל בתוך רחם
האם. גם בשולחן לחם הפנים ישנו ממד של שפע חומרי, אך יש בו צמצום והגבלה. דברים
חומריים הם תמיד מוגבלים וסופיים.
על
שולחן לחם הפנים מונח לחם הפנים. עבודת האכילה היא עבודה של העלאת של חומריות
לרוחניות. גם כשאנו מברכים לפני שאנו אוכלים אנו מרוממים את האוכל ממציאות חומרית
למציאות חיה, שהרי אוכל (דומם) הופך להיות חלק מאתנו (מדבר), ואם גם ברכנו עליו
רוממנו אותו אף לדרגה גבוהה יותר (קדושה).
מזבח הקטורת
כנקודת חיבור והעלאה
נמצאנו
למדים, שצד ימין, הצד של המנורה, זה שפע שאנו מקבלים מאת ה' בלי סוף. ואילו
צד שמאל, השולחן, זו מציאות שאנו צריכים לרומם ולהעלות כפי כוחנו, את הצד
החומרי. ישנם שתי תנועות מקבילות כאן: תנועה של שפע מלמעלה למטה (צד ימין - המנורה),
ותנועה של הרמת החומר מלמטה למעלה (צד שמאל - השולחן).
מזבח
הקטורת מועמד באמצע, תפקידו הוא
"לקשר". "קטר" בארמית פירושו "קשר".
ה"קטורת" היא מקשרת בין שתי הבחינות, ביננו ובין ה'. זו נקודת החיבור
בשני התחומים של עבודת המשכן. הן בשפע שאנו מקבלים מלמעלה והן בשפע שאנו מעלים
מלמטה. בקבלה היא מכוונת כנגד ספירת תפארת. התפארת היא לימוד התורה שמחבר
בין הורדת השפע להעלאת החומריות. כדי להצליח לקדש את החומר מחד ולזכות לשפע אלוקי
מאידך חייבים את החיבור הקושר יחד את הדברים. היום שאין לנו קטורת יש לנו את לימוד
התורה, שאחד ממעלותיו הוא הקישור שלנו אל ה'.
קודש
הקודשים
ארון
הברית הוא כנגד ג' הספירות העליונות: חב"ד (חכמה בינה ודעת). ולכן יש שם 3
ארונות אחד בתוך השני. הכרובים הם ספירת הכתר, שמבטא את הרצון העליון. אנו יודעים
שהכרובים היו מעורים אחד בתוך השני, וכן הכרובים מבטאים את החיבור בין הקב"ה
לעם ישראל.
בחצר הכיור
והמזבח העולה
ישנם
2 כלים נוספים בחצר: הכיור, ומזבח העולה. הכיור הוא כנגד ספירת הנצח. ספירת הנצח
היא הספירה של משה רבנו מוסר התורה. התורה משולה למים, והכיור מטהר את רגלי הכוהנים
לפני כניסתם לעבוד במשכן.
מזבח
הנחושת זה כנגד ספירת ההוד. ספירתו של אהרון הכהן. שעובד את עבודת המשכן ומקריב את
כל הקורבנות. מזבח העולה תפקידו לכפר על חטאנו, וכך היה אהרון פועל כדי לכפר על עם
ישראל.
יסוד ומלכות
האש
שהייתה על גבי המזבח היא כנגד היסוד. יסוד זו הספירה של יוסף הצדיק. שנלחם כנגד
יצר הרע שנמשל לאש.
המלכות
היא כנגד היריעות של פתח המשכן, כנגד דוד המלך שפתח עולה של תשובה. המלכות
"לית לה מגרמא כלום" היא כיבכול חסרת משמעות אך היא המפתח להוריד את כל
השפעה הלאה.
ולסיום
שנזכה
שיהיה לנו שפע רוחני וגשמי, ונדע לקשר זאת אליו יתברך באהבה רבה, ובזכות זה נראה
בבניין המקדש במהרה בימינו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה