פרשת לך לך - תאווה או אחווה
בס"ד
פרשת לך לך – תאווה או אחווה
שאלות
על התנהגות אברהם
בפרשתנו
מסופר על אברהם אבינו שכאשר הוא יורד למצרים מפאת הרעב בארץ כנען הוא ניגש לשרה
אשתו, ואומר לה (בראשית יא, יב-יג):
"הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ: וְהָיָה
כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי
וְאֹתָךְ יְחַיּוּ: אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ
וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ".
ויש
לשאול על התנהגותו של אברהם אבינו מספר שאלות:
א. מדוע אברהם דואג לעצמו שיחיה ולא ימות,
ולא דואג מה יקרה לאשתו שרה?
ב. מדוע אברהם משתמש בלשון "למען ייטב
לי בעבורך", דהיינו אני ארוויח ואת תתחתני עם פרעה הרשע; והגדיל רש"י
לבאר וכתב: "למען ייטב לי בעבורך – יתנו לי
מתנות", האם אברהם חשב על מתנות בשעה
שאשתו תינשא למצרי מרושע?
תשובות
הפרשנים לשאלות
לשאלות
אלו התייחסו מספר פרשנים:
א. הספורנו
כותב שאברהם התכוון לעשות תחבולה, שכאשר יחשבו המצרים ששרי פנויה, ייכנסו
עמו למשא ומתן על נדוניה ותנאי הנישואין, ובין כך וכך יברחו משם אברהם ושרה.
ב. הרד"ק
מיישב את התנהגותו של אברהם בכך שלא הייתה לו ברירה, ומכיוון שאין סומכים
על הנס, הוא נאלץ לעשות כל מה שהיה יכול על מנת להינצל.
ג. הרמב"ן
לעומתם, טוען שאברהם חטא והיה לו לבטוח בה': "ודע
כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עוון מפני פחדו
פן יהרגוהו, והיה לו לבטוח בשם שיציל אותו ואת אשתו".
קשר
אחים גבוה מקשר חיצוני
אולי
ניתן לומר הסבר נוסף. אברהם בוודאי בטח ב-ה' שישמור עליו ועל שרה ויצלם. אך מכיוון
שידע שהוא עומד מול מצריים שטופי הזימה, שכל רצונם הוא תועבה, ומבטם הוא רק חיצוני
וזול, וכשרואים אישה יפה - חומדים אותה. אברהם רצה ללמד אותם מסר רוחני עמוק
וחשוב, שאצלו ואצל שרה הקשר הוא יותר פנימי ושורשי שאין לנתקו. כמו קשר של אח
ואחות, שהוא קשר של דם, שכל מה שיעבור עליהם תמיד הם יישארו "אחים".
ולכן
אברהם אומר לשרה: "אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ",
בסוף הם יבינו שהחיבור שלנו הוא משהו פנימי ועמוק. המילה אחות – היא מלשון
אחווה וחיבור. ניתן לראות את המילה "אחות" בפסוקים שונים המבטאים קשר
הזוגי הפנימי:
1.
שיר
השירים (פרק ד ט): "לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי
כַלָּה".
2.
שיר
השירים (פרק ד י): "מַה יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי
כַלָּה".
3.
שיר
השירים (פרק ד יב): "גַּן נָעוּל אֲחֹתִי
כַלָּה".
4.
שיר
השירים (פרק ה א): "בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי
כַלָּה".
5.
שיר
השירים (פרק ה, ב): "פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי
רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי".
קשר
של אחים הוא לא קשר חיצוני, הוא קשר פנימי טבעי, שלא ניתן לנתק אותו. אברהם מנסה
ללמדם מהו קשר זוגי אמיתי. קשר שבנוי על אהבה ואחווה, ולא רק מושתת על
התאהבות חיצונית וזולה.
אברהם
ושרה אחד למען השני
לפי
הסבר זה, המשך הפסוק: "לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ
וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ", אין כוונתו מחשבה אגואיסטית של
אברהם לרצון להתעשר ולחיות על חשבון שרה חלילה. אלא מסר לשרה יש לנו תפקיד לגלות
את דבר ה' בעולם, ועל ידי שתאמרי שאת אחותי, יהיה לי טוב, כי יתפרסם הרעיון הרוחני
האלוקי של קשר זוגי נכון, וממילא יש משמעות לחיים שלי. עבור טענה זו שרה מוכנה
לקחת סיכון, למען העברת הרעיון הרוחני לעולם כולו.
הקשר
העמוק בין שרה לאברהם
אולי
זאת כוונת הנביא ישעיהו שקורא לעמ"י ואומר (ישעיה
נא, א-ב): "הַבִּיטוּ
אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם: הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה
תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ".
תלמדו מאברהם ושרה כיצד צריך להיות קשר זוגי מאוחד. קשר של אחים, קשר שיהיה מה
שיהיה תמיד נשארים יחד, כי קשר דמים לא ניתן להפריד לעולם.
לסיום
"אתה אחד,
ושמך אחד, ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ".
גם הקשר בינינו ובין ה' הוא קשר זוגי. אנו צריכים לחוש שכשיש חילול ה' חלילה כואב
לנו, כפי שאנו יודעים שה' עמנו בכל צרותנו וכואב את כאבנו. נתפלל שנזכה לחוש אחדות
עם ה' מתוך היותנו זוג אחד. וה' הטוב יקרבנו אליו ברחמיו הרבים, ונזכה לראות
בגאולתו בקרוב ממש.
תגובות
הוסף רשומת תגובה