דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד סוכות חג החיבור והדעת דרשה לחג סוכות תשע''ז - בית כנסת מרכזי יד בנימין – הלל מרצבך הקדמה שמחה גדולה לכולנו בהיכנס חג הסוכות. חג הסוכות הינו החג השלישי בין שלושת הרגלים (אחרי פסח ושבועות). והינו החג השלישי בחגי תשרי (אחרי ראש השנה ויום כיפורים). חג הסוכות זהו חג סיום, חג האסיף. הוא חג המאסף לנו את כל הפינות וסוגר אותם כראוי. את שני המסלולים חג הסוכות משלים.   חג הסוכות חג הדעת על חג הסוכות נאמר: "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". בחג זה אנו מצווים ממש לדעת. בעולם הקבלה והחסידות אנו יודעים ש"הדעת" היא הדרגה השלישית במדרגות ההכרה [1] . כפי שבתפילה בנוסח ספרד בברכת הדעת אנו מציינים שלושה שלבים: "חכמה, בינה ודעת". יש את שלב החכמה , המבטאת את החשיבה הראשונית של הרעיון. לאחריה יש את הבינה המבטאת את הדרך לבנות את הרעיון הכוללת בתוכה כל פרטי הרעיון המעשיים, להבין את הרעיון שהועלה בשלב החכמה (כדברי רש"י: "נבונים – המבינים דבר מתוך דבר"). ויש את הדעת שהוא כבר שלב הקישו

  בס"ד פרשת וישלח – מתי לצאת ולהשפיע? האמנם דינה אשמה? בפרשתנו מסופר מקרה טראגי ונוראי, דינה בת יעקב נאנסת על ידי שכם בן חמור. ננסה במאמר זה להבין מה התורה רוצה ללמדנו ממקרה זה?   רש"י בעקבות חז"ל מביא את דברי המדרש:       "ותצא דינה בת לאה, ולא בת יעקב, אלא על שם יציאתה נקראת בת לאה, שאף היא (לאה) יצאנית היתה".  מדברי רש"י עולה שביציאתה היה פגם . היה לדינה סקרנות שיש בה חוסר צניעות, שבסופו של דבר הביאו אותה לאונס, וניצול מיני על ידי שכם בן חמור. האם באמת דינה אשמה בכך שאנסו אותה?   האשמה שמופנית כלפי יעקב מעניין לשים לב, שישנו מדרש שתולה את האשמה על מעשה דינה דווקא ביעקב אבינו, על כך שלא חיתן אותה עם אחיו עשיו: "אתה מנעת חסד אחיך, שנתת בתוך התיבה (את דינה), ולא נשאית אותה למהול , חייך הרי היא נישאת לערל, לא בקשת להינשא דרך היתר, הרי היא נשאת דרך איסור ".   ויש לתמוה על דברי המדרש: מדוע יעקב נענש, וכי יעקב היה צריך לחתן את בתו עם עשיו הרשע? האם היה צריך לקלקל אותה עם כזה שידוך בגלל שאחר כך אנסו אותה?   יעקב בא לתקן כ