רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית אמא

פרשת תצוה - אבא ואמא בבגדי הכהן הגדול

תמונה
  פרשת תצווה - אבא ואמא בבגדי הכהן גדול בשני מקומות בבגדי אהרן נכתבו שמות שבטי ישראל: א.    באבני האפוד שעל כתפי הכהן הגדול. ב.     באבני החושן שעל ליבו של הכהן הגדול.   ובשניהם המטרה היא זיכרון . א.    "וְשַׂמְתָּ אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אַבְנֵי זִכָּרֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל". ב.     "וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי ה' תָּמִיד ".   ויש לשאול כמה שאלות: א. מדוע צריך לכתוב את שמות בני ישראל פעמיים על בגדי הכהן הגדול ? ב. מדוע בחושן הזיכרון "תמיד", ואילו באפוד לא כתוב " תמיד "? ג. מדוע באפוד ה"זיכרון" " לבני ישראל ", ואילו בחושן ה"זיכרון" הוא " לפני ה' "?   שמעתי מהרב רן כלילי, שקיימים שני הבדלים בכתיבת השמות:   א. אופן כתיבת השמות : באפוד השמות מחולקים ששה וששה על שני אבני האפוד, ואילו בחושן – כל אחד על אבן בפני עצמה. ב. סדר כתיבת השמות: בחושן השמות נכתבו לפי

פרשת יתרו - כיבוד הורים כיסוד האמונה

תמונה
בס"ד פרשת יתרו – כיבוד הורים כיסוד האמונה כיבוד הורים כחלק ממצוות בין אדם למקום בפרשתנו מופיע המעמד החשוב בעולם, מעמד הר סיני. במעמד זה ה' מוסר לנו את עשרת הדברות שהם יסוד דבר ה' לעם ישראל. הרמב"ן (שמות כ, יג) מבאר שחמשת הדברות הראשונים הם כנגד בין אדם למקום, וחמשת הדברות האחרונות הם כנגד בין אדם לחברו: "עשרת הדברות חמשה בכבוד הבורא, וחמשה לטובת האדם". ומקשה הרמב"ן מדוע כיבוד הורים נמצא בין חמשת הדברות שהם בין אדם למקום, הרי ההורים הם בני אדם, והיה מתאים להכניס אותם תחת החלק של אדם לחברו?   שלושה שותפים באדם ועונה הרמב"ן (שמות כ, יב-יג) : "כי השם אבינו הראשון, והמוליד אבינו האחרון , ולכך אמר במשנה תורה (דברים ה, טז) 'כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ' כאשר צויתיך בכבודי כן אנכי מצוך בכבוד המשתתף עמי ביצירתך... כי לכבוד הבורא צוה לכבד האב המשתתף ביצירה". מדברי הרמב"ן עולה, שהטעם שמצוות כיבוד הורים הינה בחלק של המצוות שבין אדם למקום, הוא משום שההורים שותפים יחד עם ה' בבריאת האדם. דבריו מבוססים על דב