דברי תורה לפרשת השבוע

 בס"ד *פרשת דברים – לפספס בשנייה האחרונה* הרב הלל מרצבך   הוא סיים את הפגישה והחל לרוץ לעבר תחנת האוטובוס. זה היה האוטובוס האחרון. אם יפספס אותו ייאלץ לבלות את הלילה בתחנה המרכזית. מרחוק עוד הספיק לראות את האוטובוס עומד, אך כשהגיע בריצה הדלת כבר נסגרה. הוא דפק עליה בכל כוחו, אבל הנהג התעלם והחל לנסוע. הוא נשאר לעמוד שם, מתוסכל עד דמעות. אילו היה מגיע 2 שניות קודם – היה זוכה לישון בביתו הנעים, אבל עכשיו ייאלץ לבלות את הלילה על ספסל ציבורי.   לפעמים דווקא כשכל כך קרובים לייעד הכאב הרבה יותר גדול.   לפני כמה זמן, פנה אליי מישהו ושאל: "אני לא מבין למה אנחנו עדיין מתאבלים על החורבן? יש לנו מדינה מדהימה, כלכלה משגשגת, ביטחון, עולם תורה עצום ואפילו הכותל בידינו. אז על מה האבל?" עניתי לו: "יש לנו כמעט הכול, אבל הלב עדיין חסר . בית המקדש הוא הלב הפועם של האומה. ואולי דווקא משום שאנחנו כל כך קרובים לגאולה - הכאב גדול יותר. אנחנו בארץ ישראל, רואים את הר הבית, זוכים לשפע עצום, אבל עדיין איננו יכולים לזכות לבית ה'."   אולי זו הייתה תחושתו של משה רבנו ב...

 בס"ד פרשת נצבים - לעשות עם הלב   בסיכום דברי משה את התורה הוא מעביר לנו מסר חשוב (פרק ל פסוק יא – יד): "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא: ... כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ:"   לקיים מצוות עם הפה זה הגיוני: יש תפילה, יש לימוד תורה, יש ברכות, יש שמירת הלשון. שאלה: אבל איך עושים משהו עם הלב? איך מקיימים "וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ"? איזה פעולה אפשר לעשות עם הלב? יש שהסבירו (הרמב"ן והספורנו) שמדובר על מצוות חזרה בתשובה שצריכה להיות מתוך הלב. ובלא רצון פנימי אין ערך לתשובה. אך לסוברים שמדובר על כלל קיום התורה , איזה מצווה עושים בלב?   נראה להסביר , שכל התורה תלויה בלב: "רחמנא ליבא בעי". הטיב לתאר זאת המלבי"ם (דברים ל, יד): "שהלב מושל באדם, והיא הבוחרת לסור מרע ולבחור בטוב". כפי שמבאר בעל הבכור שור: "פה בלא לב אינו כלום, דאחר כוונת – הלב הן הן הדברים". ה' רוצה את הלב שלנו. הוא לא מחפש רק ...

 בס"ד פרשת שלח לך – לבחור איך לראות ריקנים או מלאים מספרים שאחד הגיע לר' מלובויטאש ושאל אותו. כתוב: במדרש על הפסוק: "כפלח הרימון רקתך". ש"אפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון". איך יכול להיות שאנשים שהם "ריקנים" נחשבים שהם "מלאים מצוות כרימון"? וענה לו הרבי מלובוויטש שגם מאמר חז"ל זה היה קשה גם לו הרבה שנים, רק קצת הפוך: "אם הם מלאים מצוות כרימון, איך קוראים להם ריקנים?". מסיפור זה ניתן לראות איך כל סיטואציה אפשר לבחון בהיבטים שונים. הבחירה לראות רע בבואנו להתבונן בחטא המרגלים, צריך להבין כיצד אנשים חשובים "כולם אנשים ראשי בני ישראל המה" חטאו בדיבת הארץ? ונראה להסביר, שהפגם של חטא המרגלים היה שהם בחרו בעין רעה . בכל מקום שהגיעו חיפשו את הגנות של המקום, כפי שמובא בדברי רש"י (במדבר יג, לב) על פי חז"ל: " ארץ אוכלת יושביה - בכל מקום שעברנו מצאנום קוברי מתים. והקב"ה עשה לטובה כדי לטרדם באבלם ולא יתנו לב לאלו ". למרגלים הייתה הסתכלות שלילית ראשונית, ולכן הם אמרו דברים שליליים על אף גדולת...

 בס"ד פרשת שלח לך – הכפירה מתחילה בלב הכופר מישיבת וולוז'ין מספר על תלמיד בישיבת וולוז'ין המעתירה. שהחליט לעזב את הישיבה ולנסות את דרכו בעולם הגדול. הלך ופרק מעליו על תורה ומצוות. יום אחד פגש בנצי"ב מוולוז'ין ראש הישיבה, ואותו כופר היה ללא כסוי ראש מעליו, טען כלפי הנצי"ב: "יש לי הרבה קשיות באמונה לכן עזבתי את הדרך, אם תענה לי עליהם אחזר בתשובה!" אמר לו הנצי"ב: "אני ראש ישיבה, דע לך שאני כל היום מתעסק בקשיות ותרוצים, אבל אתה היתה לך שאלה אחת: איך אוכל להרגיע את המצפון שלי לעזב את התורה? ועל כך אין לי תרוצים!".   אחרי לבבכם זו מינות על הפסוק בפרשתנו (במדבר פרק טו, לט) : " ו לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם ", אומרת הגמרא (ברכות דף יב עמוד ב) : " דתניא: אחרי לבבכם - זו מינות... אחרי עיניכם - זה הרהור עברה... אתם זונים - זה הרהור עבודה זרה... ". מדוע חז"ל למדו שלא לתור אחרי הלב זה מינות, לכאורה מינות זה כפירה בשכל ולא בלב, שהרי כשאדם כופר בתורת ה' ולא מאמין באלקי ישראל, הו...

 בס"ד פרשת וארא – לענות דרך הלב ה' לא עונה לשאלת משה בסוף הפרשה הקודמת משה פונה בשאלת השאלת (שמות פרק ה, כב-כג): "וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר אֲ-דֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי: וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ": משה שואל את ה': למה עם ישראל סובל? למה הייתה שואה? היכן אלוהים נמצא בכל התמונה? והנה תשובת ה' מפתיעה (שמות פרק ו, א) : " עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ". במילים אחרות, אומר ה' למשה: "יהיה בסדר, עוד תהיה יום אחד גאולה".   שאלות על תגובת ה' בדבריו של ה' לכאורה התשובה חסרה. ועל כך נשאל 3 שאלות: שאלה 1 : איך התשובה הזאת עונה לשאלת משה: "למה הרעותה"? שאלה 2: מדוע גם אחר כך ה' לא עונה לשאלת משה למה עם ישראל סובל כל כך הרבה? שהרי בתחילת פרשת וארא : ה' ממשיך כאילו לא קרה כלום, ומעביר שוב את א...