דברי תורה לפרשת השבוע

 בס"ד פרשת מטות – לעשות רק לשם שם שמים בפרשתנו מסופר על כך שפונים שבט ראובן וגד למשה בבקשה לקבל את עבר הירדן המזרחי. ויש לשאול מדוע התורה מאריכה לפרט לנו את כל הדו שיח בין משה לבין השבטים. מה הם אמרו, ומה הוא ענה להם, ומה הם אמרו לו ומה הוא ענה להם, מה הוא אמר להם ומה הם ענו להם. במשך 33 פסוקים מתנהל דו שיח שהוא לא מובן.   כפי שכתוב בפסוקים (במדבר פרק לב א-לג).בהתחלה יש הרקע לבקשה " וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה: וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר: עֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה וּשְׂבָם וּנְבוֹ וּבְעֹן: הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה' לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה:"   לאחר מכן הם באים ומבקשים ממשה: וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּע...

  בס"ד פרשת שופטים – למה האשרה נאסרה דווקא במזבח? בפרשנו מובא איסור לטעת עץ שמשמש לעבודה זרה (דברים טז, כא) : "לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ". ויש לשאול : מדוע האיסור לטעת את עץ אשירה הוא דווקא במזבח ה', הרי אסור לטעת אותה בכל מקום? ו הרמב"ן תירץ: "בעבור שהוא מנהג עובדי עבודה זרה לטעת אילנות בפתחי בתי עבודה זרה שלהם, וכענין שנאמר (שופטים ו, כה) והרסת את מזבח הבעל וגו' ואת האשרה אשר עליו תכרת". כוונת הרמב"ן, שמנהג עובדי עבודה זרה הייתה לטעת את עץ האשירה בפתח העבודה זרה סמוך למזבח, ולכן כך נקטה התורה. כעין פירושו, פירשו פרשנים נוספים (ר' יוסף בכור שור, רשב"ם, חזקוני, ועוד). אך עדיין יש להקשות, האם מותר לטעת אשירה שלא בסמיכות למזבח? מדוע התורה מדגישה דווקא אצל מזבח ה' אלהיך? וחשבתי לנסות להציע הסבר, שאולי לטעת את עץ האשירה סתם על מנת לעבוד אותה - כולם יודעים שזה אסור. אך לפעמים יש אנשים שחושבים שכיוון שהם סמוכים למזבח - מותר להם "לשם שמים" לעשות מעשים...