דברי תורה לפרשת השבוע

  בס״ד פרשת וארא - כוחה של שריקה הרב הלל מרצבך   על הפסוק " וַתַּעַל הַצְפַרְדֵּעַ וַתְּכַס אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם " מובאת בגמרא מחלוקת מעניינת (סנהדרין סז ע״ב) : " ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים " רבי עקיבא אומר : צפרדע אחת היתה, ומילאה כל ארץ מצרים . אמר לו רבי אלעזר בן עזריה : עקיבא, מה לך אצל אגדה? כלה מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות. צפרדע אחת היתה, שרקה להם והם באו . ויש כאן מקום לשאול שתי שאלות עקרוניות : א . דברי רבי עקיבא לכאורה אינם מובנים: וכי לא ראה את שאר הפסוקים, שבהם מפורש שהיו צפרדעים רבות " וַיַּעֲלוּ אֶת הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם " ? כיצד ניתן לומר שמדובר בצפרדע אחת בלבד שכיסתה את כל הארץ? ואם אכן כן כיצד יכלו המצרים להמשיך לחיות ? ב . מדוע תגובתו של רבי אלעזר בן עזריה כה חריפה? מה פשר הזלזול לכאורה ברבי עקיבא " מה לך אצל אגדה " ושליחתו לעסוק בנגעים ואהלות ? מצאתי ביאור עמוק לדברים בדברי הרב יעקב קנטרוביץ זצ״ל, ראש ישיבת תורה ודעת (נפטר בשנת תש״ו, 1945), המסביר שמחלוקת זו אינה טכנית כלל, אלא משקפת שתי ...

בס"ד פרשת ויגש – התמודדות עם טראומה – מודל יהלו"ם הרב הלל מרצבך בקורס קצינים בצה"ל לומדים כיצד לפעול חייל באמצע מלחמה נכנס להלם קרב ולא מתפקד כראוי. השיטה המומלצת ל טיפול ראשוני למניעת פוסט-טראומה ללוחמים ה יא לעבוד לפי מודל יהלו"ם (ראשי תיבות):   ·       י' – יצירת קשר - מבט ישיר בעיניים, הושטת יד, קריאה בשם של הבן אדם. דבר זה מדגיש את הפנייה שלך אליו, ומאפשר התחלת טיפול. ·       ה' – הדגשת מחוייבות – "אתה לא לבד", "אני פה איתך". משפטים אלה עוזרים לבן אדם להבין שהוא לא לבד, נותן לו בטחון, וגם מרגיע אותו. ·       ל' – לברר עובדות - שאלות פשוטות יחסית, אשר המטרה שלהן זה לגרום לאדם לחשוב, ולהפעיל אצלו את המוח בשאלות פשוטות וברורות. "מה מידת הנעליים שלך?", "איך קראו למורה שלך למתמטיקה?". ·       ו' – וידוא סדר התרחשויות - מחקרים הראו שאחד הגורמים לפוסט טראומה הוא הבלבול והחוסר בהירות מהאירוע, לכן בירור העובדות בשטח מאוד חשוב למניעתה. "מה קרה?", "מה קורה?", "מה יקרה?"....

  בס"ד פרשת חיי שרה – מה קודם ליראת שמים? -         עבד אברהם עורך מבחן לרבקה: " וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק " -        ויש לשאול : ואם היא בעלת חסד, וכי זה מספיק? מה עם יראת שמים? מה עם אמונה? -        ותירץ הרב אליהו לופיאן (לב אליהו, חיי שרה): "אדם שיש בו עדינות הנפש ומדות טובות... יש בו היסוד לבנות את עצמו ולהגיע לכל המדרגות היותר נעלות". [1] -        זו הסיבה שרחל בתו של כלבא שבוע מבקשת לחתן את ר' עקיבא "שהוא צנוע ומעולה" ואפילו שהיה עם הארץ. -        הרב שלמה וולבה בספרו עלי שור (ח"א עמ' צב-צז) מבאר שחסד ויראת שמים הולכים יחד, משום שלשתיהן מטרה אחת, לראות משהו אחר חוץ מאת עצמך. לצאת מהאנוכיות. להעמיד את חברך במרכז, או את ה' במרכז. -        גם אם יראת השמי...

בס"ד פרשת וירא – למה לבקש עצה כשה' ציווה? בפרשתנו מובא שה' ציווה את אברהם אבינו לקיים את מצוות ברית המילה לו ולזרעו. המדרש (בראשית רבה, מב) מספר לנו שאברהם אבינו התייעץ עם שלושת חבריו (ענר, אשכול וממרא) האם לקיים את הציווי שה'   לעשות ברית המילה: "בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם לִמּוֹל, הָלַךְ וְנִמְלַךְ בִּשְׁלשֶׁת אֹהֲבָיו". והשאלה הזועקת היא, למה אברהם מבקש עצה מחבריו על מצוות ברית המילה, הרי ה' ציווה אותו לכך? תשובות רבות לכך ניתנו בפרשנים השונים. אחת התשובות לכך הביא הרב קוק (מדבר שור, כא) שהסביר שאברהם חשש שאנשים יתרחקו ממנו בעקבות ברית המילה, כי יחששו שזה יחייב גם את אותם לבצע ברית המילה, והתייעץ איך הוא יכול לעשות זאת בלי לגרום לאנשים להתרחק מדרך האמונה שהוא הנחיל לעולם. וחשבתי לנסות להציע אולי תשובה נוספת: אברהם התייעץ   מתוך ענווה, כדי שלא יקנאו בכך שהוא כעת קיבל מצווה מיוחדת לו ולזרעו, וכביכול מתנשא מהם. מעין התייעצות שאבא מתייעץ עם בנו הקטן אחרי שהוא כבר החליט מה לעשות בעניין מסוים. סוג של שי...

  בס"ד פרשת כי תבוא – השמחה בעבודת ה' הרב הלל מרצבך בפרשתנו אחר פירוט הקללות מופיע סיכום מעניין לכל הקללות כולן ( דברים כח מה-מז ) : "וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה... תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל ." ונשאלת השאלה המפורסמת, כיצד יש להבין את תוספת הנימוק "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל", וכי בגלל שלא שמחנו ככה נענשנו?   הסבר א' – עבירה מתוך שפע ושמחה על פי פשוטו של מקרא, משתמע שעם ישראל שרוי במצב כלכלי טוב לאחר שזכה לברכה מרובה מאת הקב"ה. ובמקום להודות לה' ולהכיר בטובו דרך קיום מצוותיו, עם ישראל בעט בהן ולא שמר עליהן. כך מובא ברש"י: "מרב כל: בעוד שהיה לך כל טוב". הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק, בעל ה"משך חכמה", מרחיק לכת עוד יותר, ובאותו כיוון. לדעתו, החוסן הכלכלי ששרר בזמן העבירה הוא עצמו סיבתה. ואלה דבריו: "הסיבה לזה שלא עבדת הוא מחמת שהיה לך "שמחה וטוב לב - מרוב כל...