דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת חיי שרה – מה קודם ליראת שמים? -         עבד אברהם עורך מבחן לרבקה: " וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק " -        ויש לשאול : ואם היא בעלת חסד, וכי זה מספיק? מה עם יראת שמים? מה עם אמונה? -        ותירץ הרב אליהו לופיאן (לב אליהו, חיי שרה): "אדם שיש בו עדינות הנפש ומדות טובות... יש בו היסוד לבנות את עצמו ולהגיע לכל המדרגות היותר נעלות". [1] -        זו הסיבה שרחל בתו של כלבא שבוע מבקשת לחתן את ר' עקיבא "שהוא צנוע ומעולה" ואפילו שהיה עם הארץ. -        הרב שלמה וולבה בספרו עלי שור (ח"א עמ' צב-צז) מבאר שחסד ויראת שמים הולכים יחד, משום שלשתיהן מטרה אחת, לראות משהו אחר חוץ מאת עצמך. לצאת מהאנוכיות. להעמיד את חברך במרכז, או את ה' במרכז. -        גם אם יראת השמי...

בס"ד פרשת וירא – למה לבקש עצה כשה' ציווה? בפרשתנו מובא שה' ציווה את אברהם אבינו לקיים את מצוות ברית המילה לו ולזרעו. המדרש (בראשית רבה, מב) מספר לנו שאברהם אבינו התייעץ עם שלושת חבריו (ענר, אשכול וממרא) האם לקיים את הציווי שה'   לעשות ברית המילה: "בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם לִמּוֹל, הָלַךְ וְנִמְלַךְ בִּשְׁלשֶׁת אֹהֲבָיו". והשאלה הזועקת היא, למה אברהם מבקש עצה מחבריו על מצוות ברית המילה, הרי ה' ציווה אותו לכך? תשובות רבות לכך ניתנו בפרשנים השונים. אחת התשובות לכך הביא הרב קוק (מדבר שור, כא) שהסביר שאברהם חשש שאנשים יתרחקו ממנו בעקבות ברית המילה, כי יחששו שזה יחייב גם את אותם לבצע ברית המילה, והתייעץ איך הוא יכול לעשות זאת בלי לגרום לאנשים להתרחק מדרך האמונה שהוא הנחיל לעולם. וחשבתי לנסות להציע אולי תשובה נוספת: אברהם התייעץ   מתוך ענווה, כדי שלא יקנאו בכך שהוא כעת קיבל מצווה מיוחדת לו ולזרעו, וכביכול מתנשא מהם. מעין התייעצות שאבא מתייעץ עם בנו הקטן אחרי שהוא כבר החליט מה לעשות בעניין מסוים. סוג של שי...

  בס"ד פרשת כי תבוא – השמחה בעבודת ה' הרב הלל מרצבך בפרשתנו אחר פירוט הקללות מופיע סיכום מעניין לכל הקללות כולן ( דברים כח מה-מז ) : "וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה... תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל ." ונשאלת השאלה המפורסמת, כיצד יש להבין את תוספת הנימוק "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל", וכי בגלל שלא שמחנו ככה נענשנו?   הסבר א' – עבירה מתוך שפע ושמחה על פי פשוטו של מקרא, משתמע שעם ישראל שרוי במצב כלכלי טוב לאחר שזכה לברכה מרובה מאת הקב"ה. ובמקום להודות לה' ולהכיר בטובו דרך קיום מצוותיו, עם ישראל בעט בהן ולא שמר עליהן. כך מובא ברש"י: "מרב כל: בעוד שהיה לך כל טוב". הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק, בעל ה"משך חכמה", מרחיק לכת עוד יותר, ובאותו כיוון. לדעתו, החוסן הכלכלי ששרר בזמן העבירה הוא עצמו סיבתה. ואלה דבריו: "הסיבה לזה שלא עבדת הוא מחמת שהיה לך "שמחה וטוב לב - מרוב כל...

  בס"ד פרשת נשא - הנקודה הקריטית בנפילה הרב הלל מרצבך להפסיק לעשן מישהו שמגדיר עצמו כמעשן כבד סיפר לי לפני כמה זמן, שאבא שלו נפטר מסרטן. כששאלתי אותו: "נו, ואתה? למה אתה לא מפסיק לעשן? לא למדת מאבא?!". הוא ענה: "מאוחר מדי!". יש צד שהוא צודק, יכולת הבחירה הולכת ומתמעטת כשאדם כבר מכור.   מה אשם החוטא? בפרשתנו מסופר לנו על מקרה מזעזע של אישה סוטה (במדבר ה יב) : "אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל". ריש לקיש, שהיה ראש השודדים לפני שחזר בתשובה מדייק מהפסוק ( סוטה ג, א ) : " אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, שנאמר: " אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ", תִשְׁטֶה כתיב".   האם יש בחירה חופשית מלחטוא? יש לשאול , אם אדם עובר עבירה רק אם נכנסה בו רוח שטות מדוע הוא אשם שחטא, הרי אין לו בחירה חופשית, והוא כבר לא שולט בעצמו? ועוד צריך להבין מה מקומה של הבחירה החופשית , אם אנו לומדים שבשעת עבירה נעלמת הבחירה ע"י רוח השטות? וצריך לומר, שאכן בשעת החטא לפעמים זה קצת מאוחר מדי. עיקר ה...

  בס"ד פרשת שופטים – מה רע בסוסים? -        שאלה שמטרידה אותי רבות: מי יותר חזק צבאית צה"ל או החמאס? ברור שצה"ל יותר חזק (טנקים, מטוסים, מודיעין ועוד). והשאלה הגדולה: איך זה שהחמאס מהתל בנו בלי סוף? איך זה שהם מצליחים לצחוק עלינו? להתעלל בחטופים שלנו ולעשות בהם כרצונם? וכמה שאנו פועלים בעזה הם עדיין מרגישים כמנצחים? -        כדי לענות על כך נדבר היום על סוסים . איך זה קשור אלינו? -        בפרשתנו ישנו ציווי למלך ישראל : "רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים , וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס , וַה' אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד". -        שאלות : פסוק זה לא כל מובן מכמה סיבות: א.    המלך מצווה שלא ירבה לו כסף (סיאוב) ונשים (תאוות), שני הציוויים הללו מובנים קשורים לתאוות, אך מה הבעיה בסוסים? מה רע שיש למלך סוסים? ב.    אם הבעיה היא השיבה למצרים (שהם מקור הסוסים)? למה שבגלל כמה סו...