דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת שופטים – מה רע בסוסים? -        שאלה שמטרידה אותי רבות: מי יותר חזק צבאית צה"ל או החמאס? ברור שצה"ל יותר חזק (טנקים, מטוסים, מודיעין ועוד). והשאלה הגדולה: איך זה שהחמאס מהתל בנו בלי סוף? איך זה שהם מצליחים לצחוק עלינו? להתעלל בחטופים שלנו ולעשות בהם כרצונם? וכמה שאנו פועלים בעזה הם עדיין מרגישים כמנצחים? -        כדי לענות על כך נדבר היום על סוסים . איך זה קשור אלינו? -        בפרשתנו ישנו ציווי למלך ישראל : "רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים , וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס , וַה' אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד". -        שאלות : פסוק זה לא כל מובן מכמה סיבות: א.    המלך מצווה שלא ירבה לו כסף (סיאוב) ונשים (תאוות), שני הציוויים הללו מובנים קשורים לתאוות, אך מה הבעיה בסוסים? מה רע שיש למלך סוסים? ב.    אם הבעיה היא השיבה למצרים (שהם מקור הסוסים)? למה שבגלל כמה סוסים המלך ישיב את העם למצרים? אפשר לשלוח 3 עבדים שיקנו את הסוסים בכסף ויחזרו לישראל? ג.     האם מלך ישראל ישיב את

 בס"ד פרשת מטות – לעשות רק לשם שם שמים בפרשתנו מסופר על כך שפונים שבט ראובן וגד למשה בבקשה לקבל את עבר הירדן המזרחי. ויש לשאול מדוע התורה מאריכה לפרט לנו את כל הדו שיח בין משה לבין השבטים. מה הם אמרו, ומה הוא ענה להם, ומה הם אמרו לו ומה הוא ענה להם, מה הוא אמר להם ומה הם ענו להם. במשך 33 פסוקים מתנהל דו שיח שהוא לא מובן.   כפי שכתוב בפסוקים (במדבר פרק לב א-לג).בהתחלה יש הרקע לבקשה " וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה: וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר: עֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה וּשְׂבָם וּנְבוֹ וּבְעֹן: הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה' לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה:"   לאחר מכן הם באים ומבקשים ממשה: וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּע

בס"ד  פרשת בלק - הכל תלוי במבט כשהייתי בגן, ילד אחד לעג לי על משהו. באתי בוכה לאימא שלי וספרתי לה שהילד קילל והעליב אותי. אמי הרגיעה אותי ואמרה לי: "חמוד. אל תתייחס אליו. אולי הוא פשוט סתם מקנא בך".   בפרשתנו מסופר שבלעם רצה לקלל את עם ישראל. וצריך להבין מה כוח של הקללות של בלעם, וכי בגלל קללה כלשהי יקרה משהו. והרי כששמעי בן גרא בא לקלל את דוד המלך, תגובתו הייתה (שמואל ב, טז, י) : "כֹּה יְקַלֵּל כִּי ה' אָמַר לוֹ קַלֵּל אֶת דָּוִד וּמִי יֹאמַר מַדּוּעַ עָשִׂיתָה כֵּן" , הוא לא מתרגש מכך יותר מדי, הוא נותן לשמעי לקלל. ואם כן מדוע כאן היה כל כך חשוב לבלק שבלעם יקלל, ולמה היה זה משמעותי שבלעם בסוף לא יקלל?   כדי לענות על כך, נשים לב שהגמרא מספרת לנו על כוחו של בלעם שהיה יודע למצוא את הזמן שבו ה' כועס (בבלי ברכות ז ע"א) : " "ואל זועם בכל יום"... ואין כל בריה יכולה לכוין אותה שעה, חוץ מבלעם הרשע... שהיה יודע לכוין אותה שעה שהקדוש ברוך הוא כועס בה ". מה משמעות העניין שבלעם ידע לכוון את השעה שבה ה' כועס? מה משמעותו ש

  בס"ד פרשת בלק – בלעם בלא עם הלל מרצבך ע"פ רעיון ששמעתי מאבי מורי פרופ' עלי מרצבך   ·      ישנם הרבה תיאוריות למה נפלה רומא בשנת 400 לספירה בערך. אחת מהן טוענת שזה נבע בגלל שהם היו פרוצים בעריות. ·      חז"ל אומרים לנו: שפריצות מולידה אנדרלמוסיה בעולם. ·      חז"ל (סנהדרין קו ע"א) מספרים שבלעם ייעץ לבלק להכשיל את עם ישראל בבנות מדיין כאמצעי מלחמה נגדם. וצריך להבין מדוע דווקא בנקודה הזו בלעם משתמש, וכיצד דווקא הנקודה הזו הפילה בסוף את מה שהקללות לא הצליחו לפעול? ·      הבקשה של בלק מבלעם: " הנה עם יצא ממצרים, ויכס את עין הארץ". נקודה זו מזכירה לנו את דברי פרעה: " הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו..." כולם פוחדים מהעם הזה. יש בו משהו מיוחד. ·      פרעה ניסה להשמיד את גופינו . בלעם ניסה לפורר את העם ברוחנו . שניהם כשלו. ·      הגמרא (סנהדרין קה ע"א) דורשת את שמו של בלעם "בלא עם" ! ·      בלעם מנסה לקלל את העם , שלא יהיה עם, לנתק את המיוחדות שלו. אך קללותיו מהתהפכות, ובמקום לדבר נגדם הוא מוצא את המעלה של עם

בס"ד פרשת אמור - חינוך לא להיות כמו כולם מספרים שהרב יוסף שלמה כהנמן (ראש ישיבץ פוניוביז') התארח פעם אצל עשיר אחד. בסיום הסעודה שאל העשיר את הרב: "אינני יודע מה לעשות, אני משקיע כספים רבים בלימוד תורה, ואומר לילד שלי כמה זה חשוב הלימוד, אבל הוא רוצה להתעסק בכסף". ענה לו הרב: "בזמן שדיברנו דברי תורה בשולחן לא הפריע שילד לא מקשיב ומשחק, כשהילד אמר דבר תורה אתה נמנמת, אבל כשהוא זרק כדור לעבר אגרטל הקריסטל שקנית באפריקה, כעסת עליו, והדגשת כמה זה יקר, וכמה הוא עלה לך. נראה לי, שהילד הבין דרכך מה הדברים שבאמת חשובים בחיים".   פרשת אמור פותחת בפסוק (ויקרא כא, א) : "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו". השאלה הזועקת היא היא למה כתוב גם "אמר" וגם ו"אמרת". ועונה על כך רש"י על פי הגמרא (יבמות דף קיד עמוד א) : "אמור... ואמרת - להזהיר גדולים על הקטנים ".   על דברי רש"י עולה שאלה : למה דווקא בדיני טומאה למת, הגמרא כותבת שצ