רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית שיעור

פרשת שופטים - נקיות ולקיחת אחריות

תמונה
 בס"ד פרשת שופטים - נקיות ולקיחת אחריות הרב הלל מרצבך ·       בפרשתנו מופיע עונשו של העובד עבודה זרה (דברים יז, ז): "יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ:". על פסוק זה עולה שאלה גדולה: ·       מדוע דווקא העדים צריכים להיות הראשונים שהורגים את העובד ע"ז? לשם מה זה נצרך? ·       אפשר להסביר שזה לטובת ניקוי העדים שהיו קשורים למקרה עצמו. o      העדים היו בשעת המעשה וראו את החוטא עובד ע"ז, הם נפגעו רוחנית מראיית המעשה, העדות והעיסוק במקרה. כדי לנקות את עצמם מהחטא שראו, הם נלחמים נגדה. o      באופן זה יושרש בליבם חומרת העבירה , ולא תהיה להם שום זיקה לחטא, אלא ישנאו את המעשה הזה. o      יסוד זה דומה לדברי הגמרא (ברכות דף סג עמוד א): "שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין". היסוד שאדם שהיה קשור לאיזה חטא אפילו באופן עקיף אפילו בראייה בעלמא, צריך לדאוג לנקות ו...

פרשת ואתחנן - אהבת השם עם יצר הרע

תמונה
  בס"ד פרשת ואתחנן – לאהוב עם יצר הרע הלל יעקב מרצבך פתיחה – עבודת ה' עם שני יצרים בפרשתנו מופיע הציווי לאהוב את ה'. ציווי זה לא מופיע לפני פרשת ואתחנן, אך יופיע סך הכל 10 פעמים החל מפרשה זו. הציווי לאהבות את ה' הוא מיוחד בכך שעליו נאמר "בכל לבבך ובכל נפשך ובכך מאודך". המשנה במסכת ברכות (פרק ט משנה ה) עוסקת בשאלה מה ההגדרה של כל חלק בפסוק. ומבארת כך: "בכל לבבך" – "בשני יצרך: יצר טוב ויצר הרע ". כשמתבוננים בדברי המשנה, עולה שאלה גדולה, כיצד ניתן לאהוב את ה' גם עם יצר הטוב וגם עם יצר הרע? הפרשנים נתנו הסברים שונים כיצד ניתן לאהוב את ה' עם יצר הרע. להלן נציע 11 תשובות לשאלה זו:   א.      לאהוב את ה' על ידי שבירת יצר הרע בספר מצוות קטן (מצוה ג) ביאר כך: "בשני יצרך, פי' שישנה אדם יצרו הרע המבקש תאותו לעזוב הכל למען תאות עשות מצות הבורא". וכן כתב בקובץ שיטות קמאי (מסכת יבמות דף קכא עמוד ב): "בשני יצרך, פי' שישנה אדם יצרו הרע המבקש תאותו לעזוב הכל למען תאות עשות מצות הבורא. ויש לו ...

סוכות - הסוכה והפירמידה

תמונה
  בס"ד, חג סוכות - הסוכה והפירמידה דרשה בשנת תשפ"ב – בית כנסת המרכזי יד בנימין - הלל מרצבך ע"פ דברים מאת הרב גרוזמן, והרב אליעד סקורי -         "בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות , למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצריים" -         שאלה : היכן ישבנו בסוכות, במדבר (ענני כבוד או סוכות ממש), אז למה לא כתוב במדבר , וכתוב "בהוציאי אותם מארץ מצרים"? -         שאלה : מהו לשון אזרח? (האם זה בניגוד לגרים) מה מיוחד באזרח מישראל? -         תשובה: מצרים קדשה את בניית הקבע, את הפרמידה , את הבניינים ואת העוצמה, את האובליסק (אובליסק- בניין של אבן גדולה, שכתובים כל מעשיו של הפרעה, גובה של 30 מטר , מאבן אחת, שהיה צריך בשביל זה 10,000 אנשים שימותו למענה) -         נראה שיש כאן עניין מהותי במהותה של הסוכה. התחנה הראשונה של בני ישראל ביציאתם ממצריים היתה בסוכות " ו...