דברי תורה לפרשת השבוע

 בס"ד פרשת עקב – החסידות תלויה בחידוש אישי למה אין בכל מאודכם? בפרשיית "והיה אם שמוע" שאנו אומרים בקריאת שמע לא מופיע הציווי "בכל מאדכם" (דברים פרק יא, יג) : "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם". ננסה להבין מדוע ציווי זה מופיע בפרשיית "ואהבת" ולא מופיע בפרשיית "והיה אם שמוע".   שלושה הסברים של הכלי יקר בעל הכלי יקר נותן שלושה הסברים לשאלה זו (דברים יא, יג) : א.     הציבור תמיד מעדיף חיים על פני כסף – "לפי מה שפירש רש"י שלכך נאמר "בכל מאדך" – "לפי שיש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו", מדקאמר יש לך אדם שמע מינה שדבר זה בלתי מצוי כי אם באדם אחד או מתי מספר שבטלה דעתם אצל כל אדם אבל לא בציבור כי לא שכיח הדבר שרבים יסכימו על דעה נפסדה זו ". (וכ"כ גם בעל האור החיים הקדוש) . ב.     הפסוקים כאן עוסקים בשכר טוב ולא בעונש – "ולפי מה שפירש רש"י "

 בס"ד פרשת דברים - בניית חזון   פרשת דברים נקראת "שבת חזון". קוראים לה כך משום שההפטרה של השבת (ישעיהו א, א) מתחילה בפסוקים: " חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה ".   מה זה חזון? מה מזכיר לנו המילה חזון? - חזון אי"ש, חזון הקמת המדינה של הרצל, חזון ישעיהו. בימינו, חזון זו תכנית לטווח ארוך, תכנית שמשלבת אידיאולוגיה עם מעשה. אולם בלשון המקרא, חזון (מהשורש חזה = ראה) הוא "מַרְאֶה" - מראה של נבואה.   רבי לוי יצחק מברדיצ'וב ביאר את השם "שבת חזון", שבשבת זו מראים ליהודי את בית המקדש השלישי מרחוק, על מנת לעודדו לשפר את מעשיו ולזכות לבניין הבית. הוא מביא על כך משל : אב שהכין לבנו בגד יקר, והבן קרעו. הכין האב לבנו מלבוש שני, ואף אותו קרע הבן. עשה האב בגד שלישי, אך לא נתנו לבנו. הוא שומר את הבגד אצלו ורק "לפרקים רחוקים ידועים" הוא מראה לבן את הבגד, באומרו, שאם יתנהג כראוי – יקבלו.   לכולנו יש קושי להתחבר לבית ה

בס"ד פרשת שלח – שני זיכרונות במצוות ציצית שני זכרונות בציצית בפרשת ציצית כתוב (במדבר פרק טו, לט-מ) : " וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם:  לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵא-לֹהֵיכֶם ". ישנה כפילות של הזיכרון במצוות ציצית. וצריך להבין מדוע נכפל פעמיים העניין של הזיכרון בציצית?   שני פירושים במהות מצוות ציצית בשאלה מה מהותה של מצוות ציצית מצאנו 2 הסברים בראשונים: האבן עזרא (במדבר טו לט) : "והמתפללים בטלית בשעת התפלה, יעשו זה בעבור שיקראו בקריאת שמע "והיה לכם לציצית"... רק לפי דעתי יותר הוא חייב להתעטף בציצית בשאר השעות משעת התפלה , למען יזכור ולא ישגה ולא יעשה עבירה בכל שעה , כי בשעת התפלה לא יעשה עבירה". כוונתו לומר שמצד האמת יותר חשוב להיות עם ציצית דווקא בשעה שאדם נמצא במקומות אחרים, שעיקר מטרת הציצית לשמור על האדם , שיזכור את ה', ולא יטעה אחר

 בס"ד פרשת אמור - העמל היומיומי   סיפור פתיחה כשהייתי אברך בישיבה יום אחד הגיע אליי החברותא שלי ועיניו נוצצות. מצאתי דרך איך להיות עשיר בלי להתאמץ. - "ומה הגילוי שמצאת?" התעניינתי. והחבר הסביר על שיטת מכירת מוצרים בשיטת פירמידה. רק צריך לרכוש תוסף תזונה שהוא מאוד בריא בכמה אלפי שקלים, לשכנע עוד חמישה אנשים לקנות גם, ואח"כ הכסף זורם ללא הפסקה. קצת התווכחתי אתו, אך מכיוון שהוא היה נחוש בעניין לא רציתי לצנן לו את ההתלהבות. הוא היה משוכנע בכך שתוך כמה חודשים מאברך תפרן הוא יצליח לקנות בית יוקרתי. כעבור כמה חודשים, הוא אמר לי בפנים נפולות את המשפט: "כנראה שאין כסף בקלות! זה פשוט לא עובד! רק הפסדתי הרבה זמן וכסף!"   מועדים, מנורה ושולחן בפרשת השבוע שלנו, אחר שמסופר לנו על מועדי ישראל, התורה לפתע מציינת את החובה להדליק את המנורה במשכן, ולערוך את לחם הפנים על השולחן. ויש לתמוה , מדוע דווקא כאן מופיע הציווי להדליק את המנורה ולערוך את שולחן לחם הפנים? היה יותר מתאים שציווי זה יופיע אחרי הציווי לבנות את המשכן (בסוף ספר שמות), או במקומות אחרים בתורה?