רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית מזבח

פרשת שופטים - למה האשרה נאסרה דווקא במזבח?

תמונה
  בס"ד פרשת שופטים – למה האשרה נאסרה דווקא במזבח? בפרשנו מובא איסור לטעת עץ שמשמש לעבודה זרה (דברים טז, כא) : "לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ". ויש לשאול : מדוע האיסור לטעת את עץ אשירה הוא דווקא במזבח ה', הרי אסור לטעת אותה בכל מקום? ו הרמב"ן תירץ: "בעבור שהוא מנהג עובדי עבודה זרה לטעת אילנות בפתחי בתי עבודה זרה שלהם, וכענין שנאמר (שופטים ו, כה) והרסת את מזבח הבעל וגו' ואת האשרה אשר עליו תכרת". כוונת הרמב"ן, שמנהג עובדי עבודה זרה הייתה לטעת את עץ האשירה בפתח העבודה זרה סמוך למזבח, ולכן כך נקטה התורה. כעין פירושו, פירשו פרשנים נוספים (ר' יוסף בכור שור, רשב"ם, חזקוני, ועוד). אך עדיין יש להקשות, האם מותר לטעת אשירה שלא בסמיכות למזבח? מדוע התורה מדגישה דווקא אצל מזבח ה' אלהיך? וחשבתי לנסות להציע הסבר, שאולי לטעת את עץ האשירה סתם על מנת לעבוד אותה - כולם יודעים שזה אסור. אך לפעמים יש אנשים שחושבים שכיוון שהם סמוכים למזבח - מותר להם "לשם שמים" לעשות מעשים

פרשת ויקרא - איך מצליחים להתקרב?

תמונה
בס"ד פרשת ויקרא – להקריב כדי להתקרב תמונה - הזכויות יוצרים למכון המקדש ·        ·       השאלות הגדולות ביותר בספר ויקרא הם: o      מה הסיפור של הקורבנות? o      קשה לנו להבין מה זה קורבנות? o      מה אשמים הבהמות שאנו מקריבים אותם? ·       תשובה : הקרבה זה הרגע הטוב ביותר של החיים. הכי משמעותי בעולם. ·       בזמן המלחמה באוקריינה ראינו מה זו הקרבה. איך מובילים ילדים יתומים לארץ ישראל אחרי מסע מתיש. איך אנשים נוסעים כדי להכין להם אוכל. כדי לבנות בתי חולים. ·       הרב אברימי וולף נפרד מילדי היתומים באודסה ונשאר שם עם הזקנים. אפשר היה לראות את הדמעות שלו. ·       המילה הקרבה נתפסת בימינו כמו אומללות "להתקרבן". לתת מעצמי סתם. אבל האמת שכולנו מעריצים את ההקרבה. ·       בשביל להתקרב צריך להקריב. ·       אם אדם רוצה להתקרב אל ה' הוא לא יכול להישאר במקום שלו. הוא צריך להקריב מעצמך. ·       היכולת לגדול דורשת ממך להקריב מעצמך, לוותר מעט על משהו בך, ואז תגיע למשהו גדול יותר. כך העולם בנוי. ·       בימים האחרונים אנו רואים מה זה אנשים גדולים. שמוותרים

פרשת תרומה - המשכן כמבנה רוחני

תמונה
 בס"ד פרשת תרומה – המשכן כמבנה רוחני הסודות שבבניית המשכן בבואנו להתבונן בפרשת מבנה המשכן שבפרשתנו, ניתן לחוש שיש סודות עומקים לכל כלי וכלי כפי שהתורה מתארת. ננסה קצת להבין את המשמעות הרוחנית של כל הכלים הללו שמוזכרים לנו בפרשה. בגמרא (בבלי בבא בתרא כה:) כתוב כך: "אמר רבי יצחק: הרוצה שיחכים - ידרים, ושיעשיר - יצפין, וסימניך: שלחן בצפון ומנורה בדרום". אם נעמיד את שושנת הרוחות לפנינו, המזרח הוא החלק הקדמי "קדמה" (שלא כמו אצלנו שהצפון במפות הוא למעלה בעת העתיקה המזרח היה החלק העליון). צד ימין זה דרום, וצד שמאל זה צפון. וכפי שאומר המדרש (אוצר המדרשים (אייזנשטיין) פנחס בן יאיר עמוד 476) : "הדרום נקרא ימין והשמאל נקרא צפון שנאמר "צפון וימין אתה בראתם"."   מנורה כסמל החכמה והשפע המנורה הועמדה בדרום, צדו הימני של העולם. בתורה קוראים לדרום "תימן" שמשמעותו "לימין", כפי שכתוב בשיר השירים (פ"ד טז) : " עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן ". צד ימין בתורת הנסתר מבטא את החסד והשפע שקיים בעולם. המנורה אשר מדל

פרשת משפטים - שמיעת המצוות

תמונה
  בס"ד פרשת משפטים – שמיעת המצוות התוספת בפרשת משפטים פרשת משפטים פותחת במילים: "ואלה המשפטים". רש"י ע"פ המדרש כותב: "ואלה מוסיף על הראשונים". מה התוספת שיש בפרשתנו על פני עשרת הדברות שבהם רמוז כל יסודות התורה?   נעשה ונשמע נראה לענות שהחלק המרכזי של הפרשה שלנו, זה דברי העם (שמות פרק כד, ז) : "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע". מה המשמעות של המילים: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע"? יש שהסבירו שיש כאן שבח של עם ישראל. בכך שהם מודעים שכל מה שה' יצווה הם יעשו גם בלי לערער מתוך ביטול לדבר ה'. ורק אח"כ הם יהיו בבחינת " נשמע ", שינסו להבין מה הטעם של כל מצווה.   אך יש להקשות על הסבר זה מספר שאלות: א.    אם ההבנה היא שכל דבר שה' יצווה נעשה, היה צריך להיות כתוב בלשון עתיד: "כל אשר ידבר ה' נעשה", ולא כל אשר דיבר ה' נעשה (בלשון עבר)? ב.     אם השבח של עם ישראל הוא שהם יקיימו את התורה מתוך ביטול מוחלט לה', כפי שכתוב בפרשת יתרו (שמות יט, ח) : "וַיַּעֲנוּ כָל הָ