רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית פרשת מטות

פרשת מטות - קריירה מול משפחה

תמונה
בס"ד פרשת מטות – משפחה מול קריירה   פנו אליי לפני כמה זמן, זוג צעיר שיש להם כבר 2 ילדים (בן ובת), והם מתלבטים האם כדאי להם להרחיב עוד את המשפחה, או לעצור כעת. שניהם עובדים בעבודות טובות שלוקחות להם כמעט את כל היום. והם שואלים, כי עדיין אין להם בית משלהם, והם רוצים לחיות ברווח כלכלי, וגם להשאיר לעצמם זמן ליהנות. מעבר לדיון ההלכתי שיש כאן מצוות הולדת ילדים, עולה כאן דיון ערכי רוחני, מה היחס בין הקריירה למשפחה.   בפרשתנו מובא דיון דומה בין משה לשבט גד וראובן. בני גד ובני ראובן פונים אל משה בבקשה לנחול בעבר הירדן המזרחי: "וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ ". משה בהתחלה מסרב ומרחיב להסביר להם את סירובו, מצד הניתוק מכלל עם ישראל. אך לאחר שהם מבטיחים מספר הבטחות, משה מתרצה להם, ואומר להם: " בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂו".   כשמתבוננים בפסוקים רואים שישנו פער בין בקשת בני ראובן וגד לתשובתו של משה. הם הקדימו לבקש על הצאן והמקנה ואחר כך ביקשו ערים

פרשת מטות - כבוד המשפחה בישראל

תמונה
  בס"ד פרשת מטות – כבוד המשפחה בישראל בפרשתנו משה רבנו מקבל ציווי מאת ה' (במדבר לא, ב-ג) : "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר: הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא וְיִהְיוּ עַל מִדְיָן לָתֵת נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן:"     ויש לשאול על ציווי זה מספר שאלות: א.   מדוע צריך לנקום , הרי המלחמה במדיינים נגמרה בשקט. למה סתם לעורר מהומות? ב.    נוקמים למען מי? למען "בני ישראל" או "נקמת ה'"? ג.     מדוע משה חייב לנקום לפני שהוא מת? ד.    מה זה הלשון: "הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם "   נראה לענות שהמלחמה של עם ישראל זו מלחמה של ה '. כך כותב המדרש ( במדבר רבה כב , ב ) : " אמר משה : רבון העולמים ! אם היינו עובדי עבודת כוכבים לא היו שונאין אותנו. אין שונאים אותנו רק כי בחרת בנו! הדא הוא דכתיב נקמת ה' במדין" .   נראה מדברי המדרש, שמלחמת מדיין היא מחאה על חילול השם שסופר עליו בסוף פרשת בלק. עם ישרא

פרשת מטות - למה דווקא חצי שבט המנשה?

תמונה
 בס"ד פרשת מטות - למה דווקא חצי שבט מנשה? בפרשתנו מסופר על בקשת בני שבט גד וראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי. משה בהתחלה מסרב, אך אח"כ הוא מסכים בתנאים מסוימים. אך לפתע מתווסף חצי שבט משנה לסיפור. וקופצת השאלה, איך חצי שבט מנשה קשור לראובן וגד?   נציע כאן שבעה הסברים לשאלה זו: א.    המדרש (רבה פד, כ) מתרץ ששבט מנשה נענש, שנחלתו תתחלק ל-2 חלקים, משני עברי הירדן. עונש כל כך שמנשה (בן יוסף) רדף אחרי השבטים בגניבת הגביע של יוסף, וגרם להם לקרוע את בגדיהם ל-2.   ב.    תלמיד רס"ג (הובא בדעת מקרא עמ' שצ, הערה 32) , כותב שמכיר בן מנשה ירש מסבו יוסף שטחים שלו כשליט מצרים, שהיו בארץ הגלעד, ומכיר קרא להם גלעד, על שם בנו גלעד. ועכשיו הם באו לנחול חלקם.   ג.     הרמב"ן מתרץ: "ראה {משה} שהיא ארץ גדולה יותר מן הראוי להם וביקש מי שירצה להתנחל עמהם, והיו אנשים משבט מנשה שירצו בה, אולי אנשי מקנה היו, ונתן להם חלקם".   ד.    האבן עזרא מיישב, שכל הזמן חצי שבט מנשה היה יחד עם שבטי ראובן וגד, אך לא הוזכרו בסיפור, משום שהוא היה רק חצי שבט, ולא היה מרכ