רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית לימוד תורה

פרשת בחוקותי - שכיר או פועל

תמונה
 בס"ד פרשת בחקתי - עמל התורה עצמאי או פועל לא מזמן פגשתי חבר, ואחרי שיחה קצרה שאלתי אותו: "מה אתה עושה ביום-יום?" והוא ענה: "עובד בנגרייה כבר 3 שנים". עוד קצת התעניינתי. והוא המשיך וסיפר שהוא כבר מתמקצע בתחום כי הוא עובד קשה 5 ימים בשבוע ובערך 12 שעות בכל יום. והוא מרוצה מאוד. המשכתי ושאלתי אותו: "אם אתה כבר כזה מקצוען, אז למה אתה לא פותח עסק משלך, וכבר תרוויח יותר?" והוא ענה: "לפתוח עסק זה כאב ראש. זו טרדה בלתי פוסקת. כפועל, בסיום יום העבודה אני הולך לבית ולא דואג מהמשכורות לעובדים, לא דואג מהעבודה, אין תלונות. לא מטריד אותי שהבוס שלי בחובות והלקוחות לא משלמים. אני מקבל משכורת שמספיקה לי וזהו". שאלת ההתלבטות האם להיות בעל עסק עצמאי או להיות פועל מעסיקה אנשים רבים. ובהחלט יש צדדיים לכאן ולכאן.   עמל תורה   מעניין לראות שפרשתנו פותחת בפסוק (ויקרא פרק כו, ג) : " אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם ": בהתבוננות בפסוקים ניתן לראות שישנם שלושה ציווים שמופיעים כאן: א. ללכת ב

פרשת ראה - זהירות מאביונות

תמונה
 בס"ד פרשת ראה – זהירות מאביוניות סתירה בין הפסוקים בפרשתנו אחר הציווי על שמיטת הכספים, ישנה הבטחה שאם נקיים מצווה זו לא יהיו בנו אביונים (דברים פרק טו, ד) : "אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ ה' בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ". אך לכאורה ניתן להקשות שהבטחה זו סותרת פסוק שמובא שבעה פסוקים אח"כ (דברים פרק טו, יא) : " כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ "; וממילא לא מובן, האם יהיה תמיד אביונים או שלא יפסקו? רש"י על הפסוק מביא את מדרש התנאים שמקשים קושיה זו ומתרץ על פי המדרש: "בזמן שאתם עושים רצונו של מקום - אביונים באחרים ולא בכם, וכשאין אתם עושים רצונו של מקום - אביונים בכם". דהיינו שההבטחה היא תלויה במעשים שלנו, שאם נעשה את רצון ה' לא יהיו בנו אביונים, ואם לא נעשה את רצון ה' יהיו לנו אביונים.   אסור לאדם להיות אביון הגמרא במסכת בבא מציעא (דף לג עמוד א) מושכת את משמעות הפסוק "לא יהיה בך אביון" לכיוון אחר, מהבטחה לציוויי, שאסור ל

פרשת במדבר - דיבורו של המדבר

תמונה
 בס"ד פרשת במדבר – דיבורו של המדבר חומש במדבר פרשתנו פותחת את ספר במדבר. שמה של הפרשה והחומש מופיע בפסוק הראשון (במדבר א, א) : " וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר ". ספר זה עוסק בקורות את בני ישראל במשך הליכתם במדבר. התהליכים שהעם עובר במדבר, העליות, הנפילות, המשברים וההצלחות שחוו באותה תקופה.   למה התורה נתנה במדבר? למדבר ישנם אפיונים שונים. המדרש (תנחומא פרשת חקת אות כא) מתאר לנו מספר סיבות מדוע התורה נתנה דווקא במדבר:   א.    "למה נתנה במדבר? שאלו נתנה להם בארץ היה שבטו שנתנה בתחומו מדיין ואומר: "אנו קודם בה" לכך נתנה במדבר שיהו הכל שוין בה {שוויון הזדמנויות} ,   ב.    ועוד למה נתנה במדבר? כשם שמדבר לא נזרע ולא נעבד, כך המקבל עליו דברי תורה פורקין ממנו עול גלות ועול דרך ארץ {פטור ממחויבויות} ,   ג.     וכשם שמדבר אין מעלה ארנון {מיסים} , כך בני תורה בני חורין בעולם הזה {חירות אמתית} ,   ד.     דבר אחר: מי מקיים