דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת נשא - הנקודה הקריטית בנפילה הרב הלל מרצבך להפסיק לעשן מישהו שמגדיר עצמו כמעשן כבד סיפר לי לפני כמה זמן, שאבא שלו נפטר מסרטן. כששאלתי אותו: "נו, ואתה? למה אתה לא מפסיק לעשן? לא למדת מאבא?!". הוא ענה: "מאוחר מדי!". יש צד שהוא צודק, יכולת הבחירה הולכת ומתמעטת כשאדם כבר מכור.   מה אשם החוטא? בפרשתנו מסופר לנו על מקרה מזעזע של אישה סוטה (במדבר ה יב) : "אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל". ריש לקיש, שהיה ראש השודדים לפני שחזר בתשובה מדייק מהפסוק ( סוטה ג, א ) : " אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, שנאמר: " אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ", תִשְׁטֶה כתיב".   האם יש בחירה חופשית מלחטוא? יש לשאול , אם אדם עובר עבירה רק אם נכנסה בו רוח שטות מדוע הוא אשם שחטא, הרי אין לו בחירה חופשית, והוא כבר לא שולט בעצמו? ועוד צריך להבין מה מקומה של הבחירה החופשית , אם אנו לומדים שבשעת עבירה נעלמת הבחירה ע"י רוח השטות? וצריך לומר, שאכן בשעת החטא לפעמים זה קצת מאוחר מדי. עיקר ה...

 בס"ד פרשת נשא – לא להתרגל למציאות שלילית   בפרשתנו ישנן שתי פרשיות הפוכות. פרשת סוטה ופרשת נזיר. ·       פרשת סוטה – אישה שסטתה מדרך הישר, ונהגה כמנהג בהמות. ·       פרשת נזיר – אדם שמחליט לפרוש מדרך כל הארץ, ומתנהג בדרך של קדושה והתנזרות.   וצריך להבין , לכאורה שתי התנהגויות לא נורמליות, שונות מהנורמה. מדוע הן הובאו יחד? הגמרא מביאה את שאלת הסמיכות בין הפרשיות (סוטה דף ב עמוד א) : "למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה? לומר לך, שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין ". ויש לשאול : מדוע חז"ל ראו צורך להזהיר, כל כך שמי שראה משהו כבר צריך ללכת לקיצוניות השנייה? הרי זה גם חוסר איזון?   התשובה הראשונה, שצריך איזונים - יש לנקוט כדרכו של הרמב"ם בשביל הזהב (הל' דעות פ"ב ה"ב) שכאשר אדם מגיע לאיזו מידה שלילית עליו לדבוק בקצה השני ובכך להגיע לאיזון . קיצוניות היא לא טובה ואף מסוכנת, אך היא הכרחית כדי להרפא ממציאות עגומה.   ניתן להעמיק יותר, ולומר שאחד הדברים המסוכנים זה השלמה עם מצב שלילי . מלמדת אותנו התורה, אם ראית משה...