דברי תורה לפרשת השבוע

בס"ד  פרשת דברים – תפסיק להתבכיין הרב הלל מרצבך   ·       בתיאור משה את התקופה במדבר הוא מביא לנו תוכחות בדרך רמז. אך על חטא המרגלים הוא אינו פוסח, הוא מתאר באופן נוקב את מה שהתרחש שם. יש שם תוכחה קשה כלפי עם ישראל ( דברים פרק א, יט-מ) : o      וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן: o      וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט: וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ הָהָרָה וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיְרַגְּלוּ אֹתָהּ: וַיִּקְחוּ בְיָדָם מִפְּרִי הָאָרֶץ וַיּוֹרִדוּ אֵלֵינוּ וַיָּשִׁבוּ אֹתָנוּ דָבָר וַיֹּאמְרוּ טוֹבָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ: o      וְלֹא אֲבִיתֶם לַעֲלֹת וַתַּמְרוּ אֶת פִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם: וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְ...

  בס"ד פרשת כי תבוא – השמחה בעבודת ה' הרב הלל מרצבך בפרשתנו אחר פירוט הקללות מופיע סיכום מעניין לכל הקללות כולן ( דברים כח מה-מז ) : "וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה... תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל ." ונשאלת השאלה המפורסמת, כיצד יש להבין את תוספת הנימוק "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל", וכי בגלל שלא שמחנו ככה נענשנו?   הסבר א' – עבירה מתוך שפע ושמחה על פי פשוטו של מקרא, משתמע שעם ישראל שרוי במצב כלכלי טוב לאחר שזכה לברכה מרובה מאת הקב"ה. ובמקום להודות לה' ולהכיר בטובו דרך קיום מצוותיו, עם ישראל בעט בהן ולא שמר עליהן. כך מובא ברש"י: "מרב כל: בעוד שהיה לך כל טוב". הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק, בעל ה"משך חכמה", מרחיק לכת עוד יותר, ובאותו כיוון. לדעתו, החוסן הכלכלי ששרר בזמן העבירה הוא עצמו סיבתה. ואלה דבריו: "הסיבה לזה שלא עבדת הוא מחמת שהיה לך "שמחה וטוב לב - מרוב כל...

בס"ד פרשת אמור - חינוך לא להיות כמו כולם מספרים שהרב יוסף שלמה כהנמן (ראש ישיבץ פוניוביז') התארח פעם אצל עשיר אחד. בסיום הסעודה שאל העשיר את הרב: "אינני יודע מה לעשות, אני משקיע כספים רבים בלימוד תורה, ואומר לילד שלי כמה זה חשוב הלימוד, אבל הוא רוצה להתעסק בכסף". ענה לו הרב: "בזמן שדיברנו דברי תורה בשולחן לא הפריע שילד לא מקשיב ומשחק, כשהילד אמר דבר תורה אתה נמנמת, אבל כשהוא זרק כדור לעבר אגרטל הקריסטל שקנית באפריקה, כעסת עליו, והדגשת כמה זה יקר, וכמה הוא עלה לך. נראה לי, שהילד הבין דרכך מה הדברים שבאמת חשובים בחיים".   פרשת אמור פותחת בפסוק (ויקרא כא, א) : "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו". השאלה הזועקת היא היא למה כתוב גם "אמר" וגם ו"אמרת". ועונה על כך רש"י על פי הגמרא (יבמות דף קיד עמוד א) : "אמור... ואמרת - להזהיר גדולים על הקטנים ".   על דברי רש"י עולה שאלה : למה דווקא בדיני טומאה למת, הגמרא כותבת שצ...

 בס"ד כי תצא - דחיית סיפוקים ולקיחת אחריות אשת יפת תואר פרשתנו פותחת בדין אשת יפת תואר (דברים כא, ט-י) : " כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ: וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה:" וצריך להבין, מדוע התורה התירה לחייל לקחת לו גויה באמצע מלחמה? מדוע שהחייל לא יתגבר? מדוע לא נאמר כאן: "והיה מחנך קדוש" או "ונשמרת מכל דבר רע" כפי שכתוב בהמשך הפרשה, ופשוט ייאסר לבוא ולקחת את בנות העמים לנשים?   התמודדות עם יצר הרע נראה על פי דברי חז"ל שהפרשה עוסקת במקרה של קושי, כפי שנכתב בגמרא (קידושין דף כא.) : " לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות (גוססות) שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות נבילות " . הפרשייה עוסקת בחייל הפוגש אשת יפת תואר ואינו מסוגל לכבוש את יצרו. הדרכת התורה היא שבמקום שאין ברירה יש לפעול נכון עם יצר הרע, וכפי שכותב רש"י על הפסוק: " שאם אין הקב"ה מתירה, יישאנה באיסור ". ...