דברי תורה לפרשת השבוע

  בס"ד פרשת כי תבוא – השמחה בעבודת ה' הרב הלל מרצבך בפרשתנו אחר פירוט הקללות מופיע סיכום מעניין לכל הקללות כולן ( דברים כח מה-מז ) : "וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה... תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל ." ונשאלת השאלה המפורסמת, כיצד יש להבין את תוספת הנימוק "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל", וכי בגלל שלא שמחנו ככה נענשנו?   הסבר א' – עבירה מתוך שפע ושמחה על פי פשוטו של מקרא, משתמע שעם ישראל שרוי במצב כלכלי טוב לאחר שזכה לברכה מרובה מאת הקב"ה. ובמקום להודות לה' ולהכיר בטובו דרך קיום מצוותיו, עם ישראל בעט בהן ולא שמר עליהן. כך מובא ברש"י: "מרב כל: בעוד שהיה לך כל טוב". הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק, בעל ה"משך חכמה", מרחיק לכת עוד יותר, ובאותו כיוון. לדעתו, החוסן הכלכלי ששרר בזמן העבירה הוא עצמו סיבתה. ואלה דבריו: "הסיבה לזה שלא עבדת הוא מחמת שהיה לך "שמחה וטוב לב - מרוב כל...

בס"ד פרשת אמור - חינוך לא להיות כמו כולם מספרים שהרב יוסף שלמה כהנמן (ראש ישיבץ פוניוביז') התארח פעם אצל עשיר אחד. בסיום הסעודה שאל העשיר את הרב: "אינני יודע מה לעשות, אני משקיע כספים רבים בלימוד תורה, ואומר לילד שלי כמה זה חשוב הלימוד, אבל הוא רוצה להתעסק בכסף". ענה לו הרב: "בזמן שדיברנו דברי תורה בשולחן לא הפריע שילד לא מקשיב ומשחק, כשהילד אמר דבר תורה אתה נמנמת, אבל כשהוא זרק כדור לעבר אגרטל הקריסטל שקנית באפריקה, כעסת עליו, והדגשת כמה זה יקר, וכמה הוא עלה לך. נראה לי, שהילד הבין דרכך מה הדברים שבאמת חשובים בחיים".   פרשת אמור פותחת בפסוק (ויקרא כא, א) : "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו". השאלה הזועקת היא היא למה כתוב גם "אמר" וגם ו"אמרת". ועונה על כך רש"י על פי הגמרא (יבמות דף קיד עמוד א) : "אמור... ואמרת - להזהיר גדולים על הקטנים ".   על דברי רש"י עולה שאלה : למה דווקא בדיני טומאה למת, הגמרא כותבת שצ...

 בס"ד כי תצא - דחיית סיפוקים ולקיחת אחריות אשת יפת תואר פרשתנו פותחת בדין אשת יפת תואר (דברים כא, ט-י) : " כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ: וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה:" וצריך להבין, מדוע התורה התירה לחייל לקחת לו גויה באמצע מלחמה? מדוע שהחייל לא יתגבר? מדוע לא נאמר כאן: "והיה מחנך קדוש" או "ונשמרת מכל דבר רע" כפי שכתוב בהמשך הפרשה, ופשוט ייאסר לבוא ולקחת את בנות העמים לנשים?   התמודדות עם יצר הרע נראה על פי דברי חז"ל שהפרשה עוסקת במקרה של קושי, כפי שנכתב בגמרא (קידושין דף כא.) : " לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות (גוססות) שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות נבילות " . הפרשייה עוסקת בחייל הפוגש אשת יפת תואר ואינו מסוגל לכבוש את יצרו. הדרכת התורה היא שבמקום שאין ברירה יש לפעול נכון עם יצר הרע, וכפי שכותב רש"י על הפסוק: " שאם אין הקב"ה מתירה, יישאנה באיסור ". ...

 בס"ד פרשת כי תצא – למה לא לתעב מצריים? אחד הציוויים המופיעים בפרשה: "לא תתעב מצרי , כי גר היית בארצו". התרגום אונקלוס וכן רבי יונתן בן עוזיאל , מתרגמים את המילים "לא תתעב" - "לא תרחק ". אסור לנו לרחק אנשים מצריים, כי התגוררנו במצרים. ויש להקשות : 1.     המצרים שחטו את ילדי ישראל, עינו אותנו 210 שנים, עשו לנו סוג של שואה, ובסוף אסור לתעב אותם? 2.     גם בגרמניה היה טוב לסבתא רבה שלי עד שנאצים רצחו אותה. אז אסור לתעב את הנאצים? 3.     האם יש כאן ציווי להיות בתסמונת האישה המוכה , שחוזרת לבעלה אחרי שהיכה בה, ומדברת בשבחו? ונראה לענות , על פי דברי רש"י : "לא תתעב מיצרי מכל וכל, אף על פי שזרקו זכוריכם ליאור. מה טעם? שהיו לכם אכסניא בשעת הדחק ". בשעה שעם ישראל היה רעב לאוכל, ואנשים מתו בכל העולם מרעב, המצרים דאגו לנו, ועשו לנו הכנסת אורחים אמיתית . הם הביאו לנו אוכל לשבוע. החיים הם מורכבים . ישנם תקופות טובות, וישנם תקופות רעות. כל אחד בחייו היו מציאויות שיש בהם גם טוב וגם רע. אמנם אחרי שנים קם מלך חדש , שהתנהג באכ...

בס"ד פרשת פינחס – מהו שלום אמיתי?   פרשתנו פותחת בדבר ה' על פינחס לאחר שהרג בדם קר את זמרי בן סלוא וכזבי בת צור (במדבר, כה יא-יג) : " פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי: לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם: וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: "   אחר שזמרי בן סלוא עושה את המעשה הנוראי עם כזבי בת צור, לעיני כל עם ישראל, נתעלמה ממשה רבנו ההלכה. עד שפנחס בא ומזכיר לו, וכדברי רש"י (במדבר כה, ז) ע"פ המדרש : " וירא פינחס - ראה מעשה ונזכר הלכה, אמר לו למשה מקובלני ממך הבועל ארמית קנאין פוגעין בו, אמר לו קריינא דאגרתא איהו ליהוי פרוונקא, מיד ויקח רומח בידו וגו': "   דין זה של הקנאים, הוא דין מיוחד הוא לא נמצא בסתם מקרה. בדרך כלל צריך לנהוג בסבלנות וללכת לבית דין, ושם דנים את האדם אם לחיים או ...