דברי תורה לפרשת השבוע

בס"ד פרשת ויגש – קריאת שמע או לבכות? המפגש בין יעקב ליוסף לאחר שנים של געגוע וציפייה הדדית, סוף סוף נפגשים האב והבן, יעקב ויוסף. והתורה מתארת את המפגש באופן דרמטי (בראשית פרק מו, כט): "וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ וַיַּעַל לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו גֹּשְׁנָה, וַיֵּרָא אֵלָיו, וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָיו וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו עוֹד". מקריאה פשוטה של הפסוק נראה שרק צד אחד מבין השניים היה אקטיבי בפגישה, והצד השני היה פסיבי, שהרי הפסוק מתואר בלשון יחיד: "וַיִּפֹּל" "וַיֵּבְךְּ". רש"י כבר הרגיש בקושי, וביאר ע"פ המדרש, שיוסף היה האקטיבי בפגישה, ואילו יעקב עסק בנושאים אחרים: "הרבה והוסיף בבכי יותר על הרגיל, אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו, ואמרו רבותינו שהיה קורא את שמע ".   קושיות על דברי המדרש אך לכאורה דברי רש"י ע"פ המדרש קצת קשים מכמה סיבות: א.    התורה טורחת לספר לנו על יעקב שמיאן להתנחם על מות יוסף. ולכאורה יעקב שכ"כ אהב את בנו יוסף, בפגשו אותו היה צריך גם קצת לבכות ? ב.    מדוע יעק