רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית יעקב אבינו

סוכות - הסוכה והפירמידה

תמונה
  בס"ד, חג סוכות - הסוכה והפירמידה דרשה בשנת תשפ"ב – בית כנסת המרכזי יד בנימין - הלל מרצבך ע"פ דברים מאת הרב גרוזמן, והרב אליעד סקורי -         "בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות , למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצריים" -         שאלה : היכן ישבנו בסוכות, במדבר (ענני כבוד או סוכות ממש), אז למה לא כתוב במדבר , וכתוב "בהוציאי אותם מארץ מצרים"? -         שאלה : מהו לשון אזרח? (האם זה בניגוד לגרים) מה מיוחד באזרח מישראל? -         תשובה: מצרים קדשה את בניית הקבע, את הפרמידה , את הבניינים ואת העוצמה, את האובליסק (אובליסק- בניין של אבן גדולה, שכתובים כל מעשיו של הפרעה, גובה של 30 מטר , מאבן אחת, שהיה צריך בשביל זה 10,000 אנשים שימותו למענה) -         נראה שיש כאן עניין מהותי במהותה של הסוכה. התחנה הראשונה של בני ישראל ביציאתם ממצריים היתה בסוכות " ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה " ולא בכדי. -         הסוכה הישראלית היא ההיפך המוחלט של הפירמידה המצרית , ולפיכך היציאה ממצריים היא יציא

פרשת צו - כולם זקוקים לתמריצים

תמונה
 בס"ד פרשת צו – כולנו צריכים תמרצים ע"פ רעיון מאת הרב יעקב גלינצקי זצ"ל (קרדיט לתמונה אתר דרשו: https://katzr.net/d61d21) פרשתנו פותחת במילים (ויקרא פרק ו, א-ב): "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:   צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה". ומבאר רש"י "אין צו אלא לשון זרוז מיד ולדורות. אמר ר' שמעון ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס". דהיינו שכיוון שהעולה עולה כולה לה' ואין לכהן חלק בה צריך לזרז אותו יותר. ויש לשאול , וכי אנו חושדים באהרון הכהן ובניו שיתעצלו בהקרבת הקורבנות בגלל שלא יקבלו עוד בשר? הרי הם ממילא מקבלים בשר רב מהשלמים? וביאר הרב גלינצקי (והגדת עמ' 103) , שאכן כך נטיית הנפש האנושית שגם מתנה קטנה מפעילה עלינו לקבל החלטות מסוימות, ולכן דווקא בקורבן העולה צריך להזדרז. ניתן לראות זאת במספר דוגמאות: א.    איסור לקיחת שוחד אפילו פרוטה, ואפילו אם השופט מודיע לצד השני שהוא קיבל את הפרוטה, נפשו של אדם עשויה לנטות לכיוון מסוים. ב.    עשיו הרשע היה עשיר גדול מאוד, עד כדי כך שלא הספיקה

פרשת ויחי - אז מי באמת היורש?

תמונה
בס"ד פרשת ויחי – אז מי באמת היורש? במה זכו אפרים ומנשה? בפרשתנו מסופר על שלושה מפגשים של יעקב עם בניו: שני מפגשים בין יעקב ליוסף, ומפגש נוסף עם כל ילדיו. וצריך להבין , לשם מה נועדו כל המפגשים הללו, מדוע לא לערוך מפגש אחד שבו יאמרו כל המסרים לדור הבא? ועוד יש לשאול , מדוע יעקב מחליט להפוך את אפרים ומשנה לשבטים בישראל, וכי רוצה הוא שוב להרבות שנאה כלפיהם? הרי רק עתה מתאחה הקרע, אחרי הסיפור של העדפת יוסף על פני האחים? מדוע הוא נוהג כך?   מאבק הבכורה כדי לענות על שאלות אלו, יש לשים לב שלאורך כל ספר בראשית ישנו מאבק מי יהיה הבכור: זה מתחיל בילדים הראשונים של ההיסטוריה האנושית: קין והבל שרבים למי שייכת הארץ, עובר לאברהם ולוט סביב השאלה למי שייכת הארץ, אח"כ בין יצחק וישמעאל מי היורש, ממשיך אצל יעקב ועשיו . כעת עולה השאלה מי יהיה היורש של יעקב אבינו. בני רחל? בני לאה? כולם ממתינים להכרעתו של יעקב. בהתחלה יעקב שידר   שהבן הנבחר הוא יוסף, כפי שמופיע בפרשת וישב (בראשית לז, ב-ג): "אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף ... וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו&quo

פרשת ויחי - כיצד מנהלים קונפליקט?

תמונה
 בס"ד פרשת ויחי – כיצד מנהלים קונפליקט? מי יהיה היורש של יעקב אבינו? מי היורש? לאורך חייו של יעקב אבינו הוא צריך לקבל הכרעה לא קלה מי ימשיך את דרכו. אנו מכירים את הסוף היפה ( HAPPY END ) שכל שני עשר בניו ממשיכי דרכו. האם הדבר היה מובן באותם שנים לאורך כל הדר? – לא בטוח. אנו יודעים שאברהם נדרש על פי ציווי ה' לבחור את יצחק על פני ישמעאל. וכן יצחק נדרש על פי ציווי ה' לבחור את יעקב על פני עשיו. עניין הבכורה והירושה מעסיק אותנו לאורך כל ספר בראשית. יעקב נמצא עם 12 בניו שבמשך חייו ניהלו מלחמה על הירושה. בני רחל מול בני לאה. יוסף נזרק לבור, נמכר, וכעת הוא מנהיג מצרים. במאבק זה כמו בהרבה מאבקים כל צד טוען את טענתו ודורש את כל העוגה. יעקב נדרש לנהל את ההכרעה באופן מושכל וראוי. מן הסתם יעקב משקיע הרבה מחשבות ותפילות בשאלות הללו. מי יהיה היורש שלו, ואת מי יעדיף על פני מי.   זיהוי צרכים על פני זיהוי עמדות בפרשת ויחי אנו רואים שיעקב יצא להכרעה. כל צד מצפה שיודה שהוא הצודק, ושאמו היא האישה הראויה להיות "אם הבנים". יעקב בשלושה מפגשיו עם ילדיו: 2 עם יוסף, ואחת

פרשת ויחי - החירש ששמע הכי טוב

תמונה
  בס"ד פרשת ויחי - החירש ששמע הכי טוב הריגת עשיו על ידי חושים בפרשתנו מוספר על קבורת יעקב, שכל בניו זכו לקברו. הגמרא מספרת לנו שהייתה מתוכננת מלחמה גדולה בארץ ישראל באותה שעה, אך כשראו את כתרו של יוסף מונח, כל המלכים שמו את כתריהם על ארונו של יעקב (מתורגם סוטה יג ע"א) : " שבאו בני עשו ובני ישמעאל ובני קטורה. כולם למלחמה באו, כיון שראו כתרו של יוסף תלוי בארונו של יעקב, נטלו כולן כתריהן ותלאום בארונו של יעקב. תנא: שלשים וששה כתרים נתלו בארונו של יעקב ".   ממשיכה הגמרא ומספרת, שכשהגיעו כולם לקבור את יעקב עשיו הרשע עיכב את הקבורה: " כיון שהגיעו למערת המכפלה, בא עשו וטען: מערת המכפלה היא בקרית ארבע – משום ששם היו מקום לארבע זוגות: אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה. יעקב כבר קבר את לאה, והמקום שנותר הוא בשבילי. אמרו לו: מכרת אותה ליעקב כשמכרת את הבכורה שלך. אמר להם: אמנם מכרתי את הבכורה אך את חלקי במערה לא מכרתי? אמרו לו: מכרת את כל חלקך במערה! אמר להם עשיו: הביאו את האיגרת שמכרתי את חלקי במערה. אמרו לו: האיגרת במצרים. נשלח את נפתלי שהוא מהיר כאילה להביא