פרשת ויחי - כיצד מנהלים קונפליקט?
בס"ד
פרשת ויחי – כיצד מנהלים קונפליקט?
מי היורש?
לאורך חייו של יעקב אבינו הוא צריך
לקבל הכרעה לא קלה מי ימשיך את דרכו.
אנו מכירים את הסוף היפה (HAPPY END)
שכל שני עשר בניו ממשיכי דרכו. האם הדבר היה מובן באותם שנים לאורך כל הדר? – לא
בטוח.
אנו יודעים שאברהם נדרש על פי ציווי
ה' לבחור את יצחק על פני ישמעאל. וכן יצחק נדרש על פי ציווי ה' לבחור את יעקב על
פני עשיו. עניין הבכורה והירושה מעסיק אותנו לאורך כל ספר בראשית.
יעקב נמצא עם 12 בניו שבמשך חייו
ניהלו מלחמה על הירושה. בני רחל מול בני לאה. יוסף נזרק לבור, נמכר, וכעת הוא
מנהיג מצרים.
במאבק זה כמו בהרבה מאבקים כל צד
טוען את טענתו ודורש את כל העוגה. יעקב נדרש לנהל את ההכרעה באופן מושכל וראוי. מן
הסתם יעקב משקיע הרבה מחשבות ותפילות בשאלות הללו. מי יהיה היורש שלו, ואת מי
יעדיף על פני מי.
זיהוי צרכים על
פני זיהוי עמדות
בפרשת ויחי אנו רואים שיעקב יצא להכרעה.
כל צד מצפה שיודה שהוא הצודק, ושאמו היא האישה הראויה להיות "אם הבנים".
יעקב בשלושה מפגשיו עם ילדיו: 2 עם יוסף, ואחת עם כל 12 בניו, מבהיר את החלטתו:
יוסף יהיה הבכור לעניין הירושה,
ויהודה הבכור לעניין הנהגת עם ישראל.
יעקב מודיע ששתי האמהות חשובות: רחל היא האם הנבחרת אהבת לבו:
"בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר" – אמא של יוסף צעדה מעל שאר הבנות, מעל
שאר נשותיי. ואילו לאה היא האם הממשיכה את שרשרת האמהות הנקברות במערת
המכפלה.
יוסף הבכור
לעניין היורשה
יוסף זוכה להיות הבכור לעניין
הירושה: קבלת שבט נוסף: "אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי", קבלת חלקת
אדמה נוספת "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי
ובקשתי", נחמה שאמו לא נקברה במערת המכפלה משיקולים שונים. זוכה לתואר
(בראשית מט, כב): "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" פרת –
נחלקו הפרשנים מלשון פרי, מלשון פארות או מלשון חן. יוסף הוא הראוי להיות הפרי.
הוא "בן פרת" הבן של רחל שבה בחרתי לזכות לפרי, בן של רחל שהייתה
"יפת תואר ויפת מראה". הוא הבן הממשיך שלי. הוא גם יזכה לרשת פי שתיים.
הוא הבכור לכל ענייני הפירות. "תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר
אֶחָיו:" – יוסף אתה הבכור, הראש, והנזיר (המרומם), אפילו שלא אתה תנהיג
בפועל.
יהודה הבכור
לעניין ההנהגה
יהודה, לעומתו, זוכה להיות המנהיג של
עם ישראל. "יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ... יִשְׁתַּחֲוּוּ לְךָ בְּנֵי
אָבִיךָ". אתה תוביל את האחים גם את יוסף. אתה תהיה המנהיג שמאחד בין האחים.
אתה זה שמנעת את הריגת יוסף (בראשית לז, כו): "מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ
וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ", אתה זכית להיות הערב לבנימין (בראשית מג, ט):
"אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ", אתה נשלחת ראשון לדבר
עם יוסף (בראשית מו, כח) "וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרֹת
לְפָנָיו גֹּשְׁנָה" אתה מסוגל לאחד בין האחים השונים, ולכן את תוביל את
ההנהגה בין האחים.
דרך לניהול
הקונפליקט
ניתן לזהות אצל יעקב גאונות של פתרון
הקונפליקט שמחזיק מעמד מאות שנים, שהיה יכול להיגמר במלחמת אחים קשה נוספת. זהו
שיטת ניהול קונפליקט עמוקה של נטרול עמדות שונות, והכרעה על פי זיהוי צרכים
פנימיים, המאפשר להשכין שלום של אמת בין הצדדים. כל צד טען שמגיעה לו הבכורה,
ויעקב בגאונותו מצליח לזהות את הצורך וההתאמה של כל אחד בבכורה, ומחלק את
הבכורה לשני סוגים: ירושה, והנהגה. יוסף היורש; יהודה המנהיג. באופן זה כל הצדדים
עמדו על סיפוקם, וקבלו את הצורך שלהם בבכורה. "איש כברכתו ברך אותם".
לסיום
מיעקב ניתן ללמוד, שגם בקונפליקטים
הבינאישיים והכלליים העומדים לפתחנו צריכים להניח בצד את העמדות והטענות השונות,
ולנסות לזהות את הצרכים הפנימיים, ומתוכם למצוא פתרון שייתן מענה ראוי ונכון לשני
הצדדים. באופן זה הופכים ה"פסק" שפוסק (עוצר) ממישהו משהו,
ל"גישור" שמגשר בין העמדות, וכל צד בא על מקומו ומקבל את חלקו הנצרך,
ומתוך כך מגיעים יחד לשלמות.
תגובות
הוסף רשומת תגובה